יום שלישי, 22 בנובמבר 2011

רשתות חברתיות ללמידה ולפיתוח מקצועי 1

בשנים האחרונות יש פריחה אדירה ומתוקשרת של אתרי הרשתות החברתיות המאפשרים מגוון רחב של יצירת קשרים חבריים ומקצועיים. הרשתות החברתיות נותנות ביטוי לתהליכים של ייזום, פיתוח ושמירה של חברויות ומערכות יחסים חבריות או מקצועיות וקיום מערכות להפקת תועלת הדדית. הרשתות מתקיימות בדרכים רבות, כולל מפגשי פנים אל פנים אולם הטכנולוגיה הקלה רבות על אפשרויות להתייחסות אישית וקיום קשרי גומלין עם אנשי קשר בשימוש קל וספונטני.
ה"רשת" היא מלת מפתח נפוצה בהתייחסות לתהליך בניית צוות או קהילה של אנשים שיכולים לעזור אחד לשני. נראה שיש צורך להתחיל לדבר על "רשת מקצועית" ו"רשת לומדים" במקום "רשת חברתית" בשל הקונוטציות השליליות שאותן מעורר המינוח. רשתות מקצועיות המהוות קהילות למידה, כוללות גם רשתות של מורים בתחומים שונים ולמטרות שונות.
לרשת של "מורים לומדים" יש יתרונות רבים הכוללים גם את העלאת ההערכה העצמית ותחושת השייכות של המורה. הקהילה מקצועית עוזרת לתמוך בהוראה, לפתח רפלקטיביות ודיאלוג ולהוות השלמה והרחבה של תחומי הפיתוח המקצועי (Gamoran and Grodsky, 2003). למידה באמצעות רשת הינה תהליך חברתי - הדורש מאנשים לשתף פעולה, לחלוק מידע ורעיונות, לשאול שאלות ולחפש תשובות, ובסופו של דבר להבנות תובנות חדשות לאורך כל התהליך.
אתרי הרשתות המקצועיות מהווים מערכת תמיכה טכנולוגית לקהילות של אנשים המעוניינים בנושא מסוים. באתרים כאלה יש אפשרות להמשיך שיחה שהחלה בפיתוח המקצועי או בביה"ס, לדיון בין מנחה למורה ובין מורה למורה. באמצעות רשתות כאלה, ההתפתחות המקצועית אינה תלויה רק באפשרות לחשיפה ללמידה פורמלית פנים אל פנים אלא גם ללמידה א-פורמלית בין מורים הכוללת גם היבט חברתי שיש בו שיתוף, גידול, יצירה וחשיבה.
בטכנולוגיות אלה ניתן לבנות קהילות אפילו סביב מסמך שחובר בשיתוף פעולה או תוכן וויקי. הרשת מהווה מרחב המיועד לחקור טכנולוגיות חדשות, שיתוף מורים בכל העולם, מקום לחלוק רעיונות, לשאול שאלות, לייצר תוצרים משותפים ולחזק את הקשרים המקצועיים בין מורים תוך פירוק גבולות חדר המורים, הכיתה והתמוססות המגבלות הפיזיות. לפיכך, באמצעות הרשת המקצועית, יש סיכוי "לצאת מהקופסא" של בית הספר ולקבל נקודות מבט אחרות.
דוגמאות נפוצות לשימושים של רשתות חברתיות- מקצועיות כוללות:
◦ דיונים אסינכרוניים דרך קבוצות דיון
◦ הודעות מידיות, למשל,
 ICQ או צ'טים של אחד על אחד
◦ הודעות טקסט או
SMS והודעות קצרות כגון Twitter
◦ מסמכים שיתופיים בעריכה שיתופית מבוקרת, כגון
Zoho או Google Docs
  עריכה שיתופית ושיתוף מידע, כגון ויקיפדיה
◦ שיתוף תמונות בדומה ל
Flickr ו-Picasa
◦ שיתוף וידאו כמו
YouTube
◦ בלוגים (מקצועיים,  ניתוח חדשות, הבעות דעה)
◦ קהילות מקוונות, באתרים כמו
Ning, Elgg, פייסבוק וכו '
לסיכום, ניתן ואף רצוי למנף את הטכנולוגיות החברתיות המאפשרות שיח ושיתוף בין עמיתים, על מנת לקדם את  הפיתוח המקצועי של מורים, אם במסגרת פורמלית של של קורסים/ השתלמויות ואם במסגרות מקצועיות רחבות יותר.


Gamoran, A. & E. Grodsky (2003). The Relationship between Professional Development and Professional Community in American Schools. School Effectiveness and School Improvement (14)1, 1-29

יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

הגברת האפקטיביות החינוכית על ידי פיתוח מקצועי (סקר בינלאומי TALIS)

ישראל תצטרף למבחנים הבינ"ל להערכת מורים (TALIS) המבחן הראשון ייערך בשנת 2013. המבחן מורכב מסקר המכיל שאלונים למורים ולמנהלים וכולל בין השאר תפיסות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. בדו"ח האחרון -מאפריל 2010 יש התייחסות נרחבת לפיתוח מקצועי של מורים. בפרק השני של הדו"ח "הגברת האפקטיביות החינוכית על יד פיתוח מקצועי", מודגש כי ההתייחסות לפיתוח מקצועי כוללת גם את תהליך הכשרת המורים, הליווי וההכשרה בשלבי ההוראה הראשונים, השתלמויות מורים ופיתוח מקצועי מתמשך בתוך כותלי בתי הספר. נקודת המבט שממנה יוצא הדו"ח היא ביצועית בדגש על משמעות הפיתוח המקצועי לאיכות ההוראה במובן של טיפוח ביצוע ואפקטיביות חינוכית. מבחינה זאת, חשוב לראות את ההתפתחות המקצועית כאמצעי להשגה של היעדים הבסיסיים בחינוך וכהכרה ברלוונטיות של יעדי ביניים כמו הגברת סיפוק המורים מעבודתם ולא כיעד בפני עצמו.

אפקטיביות של מורה מונעת לפי דו"ח על ידי שלושה גורמים עיקריים:
א. הסמכה פורמלית (תארים אקדמיים) ונסיון- במחקר של Darling-Hammond משנת 1999 נמצא כי יש אפקט חיובי ניכר לטובת מורים בעלי הסמכה.
ב. ידע בתחום הדעת
ג. ידע תוכן פדגוגי המתייחס לבחירת נושאים, דרכי הצגתם, השוואות, אילוסטרציות, דוגמאות, הסברים והדגמות כמו גם הבנה מה הופך נושאים מסויימים לקשים או קלים יותר ללמידה.
יש בדו"ח המנעות מכוונת מדיון מפורט במאפייני אישיות של מורים כמשפיעים על אפקטיביות ההוראה.

תפיסות ויכולות של מורים מופרדת לשני תחומים: סגנונות הוראה ויכולות; תפיסות של מורים (במובן של פרדיגמות הוראה מועדפות).
סגנונות הוראה: הדו"ח מפרט מרכיבים הנוגעים ליחס שבין התנהגות נצפית של מורה ובין השגי התלמידים כמו למשל: בהירות הצגה (המסתגלת לרמה הקוגניטיבית של התלמידים), גמישות (התנהגות הוראתית משתנה לפי הצורך ושימוש בעזרי הוראה), התלהבות (המבוטאת מילולית ולא מילולית), ביקורתיות יתר ועוד (9 מרכיבים) כמו גם ב-12 מאפיינים נוספים שקשורים לאפקטיביות הוראתית. מאפיינים אלה מאושכלים בארבע קטגוריות מרכזיות: מקצועיות, חשיבה, ציפיות ומנהיגות.
תפיסות של מורים: הדו"ח דן בשתי פראדיגמות הוראה ולמידה. האחת נובעת מתפיסה קונסטרוקטיביסטית והשניה מוגדרת כתפיסה מובנית ומסורתית יותר. כמובן שגם דרכי ההערכה של התלמידים נובעות מתפיסות אלה (מוזכר מחקר שממצאיו מצביעים על כך שתפיסות ההוראה של מורים למתמטיקה נוטות להיות מסורתיות יותר מאלו של מורי השפה).
תפיסת מסוגלות עצמית (self-efficacy) של המורה ותפיסתו את יכולתו כמשפיעה על מוטיבציה וביצוע של תלמידים (התייחסות למסוגלות עצמית קולקטיבית כחדר מורים ובאופן אינדיבידואלילכל מורה).
אפקטיביות ההוראה: המחקר בתחום זה מדגיש את מורכבות מעשה ההוראה והדו"ח מפורט מאד בתחום זה. פקטורים כלליים המוזכרים בתחום זה כוללים: מרכיבים קוריקולריים, ניהול כיתה, אסטרטגיות הוראה, אקלים כיתה, משוב (הערכה). לאור זאת, מומלץ לספק למורים בפיתוח המקצועי, רפרטואר רחב עד כמה שאפשר של תחומים אלה.

פיתוח מקצועי מתמשך של מורים בתוך בתי הספר: מכיוון שהישגי התלמידים תלויים במידה רבה באיכות המורים, ניתן דגש רב לטיפוח ההתפתחות המקצועית המיועד גם להתמודדות עם השינויים הרבים בסביבת העבודה. למידת מורים נתפסת כתהליך פעיל וקונסטרוקטיביסטי וכלמידה לאורך החיים המוטמעת בתוך בתי הספר כמרכיב טבעי וצפוי של הפעילות המקצועית של המורה וכמפתח מרכזי לשיפור בית ספרי.
לאור כל זאת, המיקוד בלמידת מורים הוא בפעילויות המקצועיות ובהשתתפות בקהילות לומדים, הכולל לקיחת אחריות אישית של המורה על פעולותיו, הידע שלו, המיומנויות ורפרטואר הפעילויות להגברת ההשתתפות בסביבת העבודה של ביה"ס. פעילויות הלמידה המומלצות וההכרחיות על מנת שהמורה יהיה מסוגל להתמודדעם השינויים המהירים: התעדכנות, רפלקציה, שיתוף ידע וחדשנות. שני תנאים עיקריים שמשפיעים על למידת מורים זוהו: פקטורים פסיכולוגיים (מוטיבציה, קוגניציה) ופקטורים ארגוניים כגון מנהיגות הכוללת 3 מימדים עיקריים: בניית חזון, תמיכה ביחיד (במורה) וסיפוק של גירויים אינטלקטואליים.  הפקטורים הארגוניים כוללים גם שיתוף ואקלים חיובי בחדר מורים, השתתפות בקבלת החלטות וקבלת מידע שוטף אודות נושאים בית ספריים שוטפים. דגש רב ניתן למושג "קהילה מקצועית לומדת" (professional learning community) המתבסס על התפיסה שידע ולמידה מוטבעים בהקשרים חברתיים ושניתן לקדם את ההתנסויות ההוראתיות באמצעות רפלקציה ויחסי גומלין חברתיים . מתוך כך, השתתפות בקהילה כזו יכולה להביא לשינוי בהוראה וכתוצאה מכך בלמידת התלמידים.

לסיכום, חמישה היבטים של פיתוח מקצועי של מורים נמצאים בסקר TALIS העוסק בפיתוח המקצועי:
- משתנים הקשורים להשתתפות המורים בפעילויות פיתוח מקצועי
- זיהוי הנושאים העיקריים בפעילויות הפיתוח המקצועי (מידע תוכן ועד מיומנויות הקשורות לפיתוח משאבי אנוש)
- אסטרטגיות הוראה מועדפות הקשורות לתכנים מסויימים
- מאפיינים רלוונטיים של הקשרים בבתי הספר (החל מגודל ביה"ס וכלה במדיניות)
- מאפיינים "דמוגרפיים" של מורים הקשורים לנטיות ההוראתיות ולפיתוח המקצועי

חלק זה של הדו"ח הינו אחד מ-7 פרקים של הסקר המתמקד בתנאי העבודה של מורים ובסביבת הלמידה בבתי ספר. מטרתו לעזור למדינות להעריך ולפתח מדיניות שמטפחת את התנאים ליעילות הלמידה בבית הספר.
ברשומה זו הבאנו תרגום וסיכום של פרק זה העוסק בפיתוח מקצועי של מורים לאור הסקר שאליו הצטרפה ישראל ואשר ייערך בעוד כשנתיים לראשונה.

יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

המורה המקושר

החודש, הציג שר החינוך של ארה"ב Arne Duncan בפני הקונגרס את תוכנית התקשוב בחינוך "שינוי החינוך בארה"ב, למידה המונעת על ידי טכנולוגיה" הקוראת ליישום של טכנולוגיות מתקדמות שבהם מורים משתמשים בחיים האישיים והמקצועיים. כל זאת, במטרה לשפר את למידת התלמידים, להאיץ ולהגביר יישום של פרקטיקות אפקטיביות ושימוש בנתונים ובמידע.
תכנית התקשוב הלאומית האמריקאית מדגישה חמישה יעדים עיקריים ומפרטת אותם: למידה, הערכה, פיתוח מקצועי של מורים, תשתית ופרודוקטיביות. התכנית מדגישה את מקומו של המורה כחלק מקהילה ומכנה אותו "המורה המקושר". היעד נוסח כך:
מורים מקצועיים ייתמכו באופן אינדיבידואלי וכן בצוותים באמצעות טכנולוגיות המחברות אותם לנתונים, לתוכן, למשאבים, משאבי מומחיות ולהתנסויות למידה היכולות להעצים אותם ולספק להם השראה על מנת לספק הוראה יעילה יותר עבור כל הלומדים.
תפיסת ההוראה כפעולה חברתית ורגשית בבסיסה מתארת את המורה כנמצא במרכזה של צומת, מרחב הכיתה/ות סביבו והוא מוקף על ידי קהילות למידה ומשאבים. התקשורת המיידית שלו היא עם מורים אחרים, תלמידים, הורים, עובדי קהילה והמעגל התומך החיצוני מכיל את רשתות הלמידה האישיות שלו, מומחים, תוכן, נתונים, תמיכה טכנית, השתלמויות מקוונות ולומדות (קישור לתרשים המקורי).
ההתייחסות לפיתוח מקצועי בהוראה מקושרת היא כאל למידה מורים שיתופית, עקבית (קוהרנטית) ומתמשכת אשר ממזגת בתוכה השתלמויות וסדנאות אישיות אפקטיביות ביחד עם הזדמנויות רחבות יותר, קירבה ונוחות המתאפשרות על ידי למידה מרחוק. מקומה של הטכנולוגיה כמעצימה את הלמידה וההערכה כמו גם הגברת האפקטיביות והיכולות של המורים לאורך הקריירה מודגמת במסמך על ידי דוגמאות הכוללות קישור והדגמה של שימוש במאגרי למידה כ- Teachers.tv ומרכזי השתלמויות מקוונות כ-PBS. בנוסף לכך מודגש כי לצורך השגת היעד מומלץ לפעול כדלהלן:
א. הרחבת ההזדמנויות למורים לגישה לתוכן, משאבים וכלים בכל מקום ובכל זמן.
ב. מינוף טכנולוגיות של רשתות חברתיות ופלטפורמות ליצירת קהילות למידה המאפשרות הזדמנויות למידה אישיות לאורך קריירת ההוראה, בתוך ובין בתי ספר, הכשרת מורים ,השתלמויות וארגונים מקצועיים.
ג. שימוש בטכנולוגיה על מנת לספק לכל הלומדים גישה להוראה אפקטיבית והזדמנויות למידה טובות יותר באזורים נזקקים על ידי מתן אפשרות ללמידה מרחוק ולמידה מעורבת (למידה פנים-אל פנים ולמידה מרחוק).
ד. סיפוק התנסויות למידה מונעות טכנולוגיה למורים בפועל ולסטודנטים להוראה על מנת להגביר את האוריינות הדיגיטלית שלהם ולאפשר להם ליצור משימות עבור תלמידיהם אשר משפרות את הלמידה, ההערכה וההוראה.
ה. פיתוח מורים המיומנים בהוראה מרחוק

רשומה זו מנסה להביא את עיקרי הדברים במסמך המתייחס לנושא ההוראה בארה"ב כפרקטיקה מקושרת המאפשרת למערכת החינוך להרחיב את המומחיות והיכולות של מורים דרך מערכות ללמידה מרחוק, השתלמויות מקוונות והזדמנויות למידה מכוונות-אישית נוספות ותוך התייחסות לדרכים המביאות להגברת אפקטיביות ההוראה.

יום שבת, 10 ביולי 2010

השאלה הנצחית- האם התקשוב (טכנולוגיות מחשב ואינטרנט) משפר את הלמידה?

טרי פרידמן דן בבלוג שלו בשאלה הנצחית שמורכבויותיה כה רבות וההצהרות סביבה כל כך חד- משמעיות ומהדהדות בעוד תוצאות המחקרים נוטים לשני הכיוונים והתשובה אינה גורפת וברורה כלל. האם התקשוב (ICT) משפר את הלמידה? בעקבות כך, הוא מעלה מספר שאלות חשובות (להלן תקציר מתורגם של הרשומה שכתב):
מה הוא תקשוב?
האם יש תשובה אחת? הרי מחשב אחד אינו כמו מערכת של מחשבים, שאינם דומים כלל למחשב נייד או התקנים ניידים. תוכנה אינה דומה לחומרה, ותוכנה גנרית כמו גליון אלקטרוני אינו כמו יישום ללימוד מתמטיקה.
אילו פקטורים נוספים קיימים?
מה היא הסביבה שבתוכה משתמשים בטכנולוגיה? כיצד השיעור מתנהל? מה היא רמת המומחיות בהוראה של המורה? כל אלה ופקטורים נוספים יוצרים מערכת מורכבת של נסיבות שבתוכם פועל התקשוב.
לאיזה צורך משתמשים בתקשוב?
מה מלמדים? האם למשימות משעממות כעיבוד תמלילים (במקרה זה השוואה בין שיעורים "עשירי טכנולוגיה" ובין שיעורים עשירים לא טכנולוגיים, אינה השוואה של דומה עם דומה). מצד שני , טכנולוגיה יכולה לסייע לחקר ולדיון ויישומים רבים לאין ספור מתאימים לצורך זה.
כיצד מעריכים את השפעת התקשוב?
יש מספר דרכים אשר כל אחת מהן בעלת יתרונות וחסרונות משל עצמה. למשל (וכפי שהדבר בכל מחקר), מחקרי עומק המורכבים מחקר מקרה, המניבים מידע עשיר אשר קשה להכליל אותו. בנוסף, הקושי לערוך נסויים ולהקצות קבוצת בקרה מתאימה (אין מורה שיסכים לנסות משהו אשר יפגע או יחסיר מהלמידה של קבוצה מסויימת של תלמידים), עוד קושי מכונה "אפקט ההילה" (starry night), שבו חקר מקרה מתמקד בפרויקטים המוצלחים ומתעלם מהכשלונות או מהמקרים שאינם כה "זוהרים". לבסוף, הסכנה שבכל סוגי ההערכה- המתודולוגיה שמשפיעה בעצמה על התוצאה.
מה בדיוק נמדד?
עניין של תקפות. האם אנו מודדים את יכולתו של המורה לנהל שיעור עשיר בטכנולוגיה ובמקרה זה האם אנו מודדים את האפקטיביות של המורה יותר מאשר את האפקטיביות של הטכנולוגיה שבה הוא משתמש? כתוצאה מכך, משתמע כי מודדים את הכמות והאיכות של הפיתוח המקצועי וגם ללא משים את סביבות הבית של התלמידים, או את יחסי הצוות- תלמידים.
עד כמה משתמשים בטכנולוגיות מחשב ואינטרנט ללמידה?
טרי פרידמן גורס כי יש הבדלים בין בתי ספר שבהם משתמשים בטכנולוגיה כמעט לכל דבר לבין אלו שכמעט אינם משתמשים בו. באופציה הראשונה, ניתן להניח שגם המורים וגם התלמידים מורגלים בשימוש בטכנולוגיה, יש מערכת תמיכה ברורה ומפורשת (טכנית ומקצועית), כמו גם מערכת תמיכה חבויה הכוללת את האפשרת לדון ברעיונות עם עמיתים בחדר מורים, בשעות שהיה, בהדרכות מסודרות ובהפסקה.
האם יש "סכנה" של "אפקט פיגמליון"? (תוצאות של מחקר תומכות או קשורות לציפיה של אנשים או של ארגון שאחראי למחקר)
לעיתים, זהו תהליך בלתי מודע ולא נסיון מכוון לרמאות.
המסקנה של טרי פרידמן היא שיש מערכת של נסיבות שבעקבותיה טכנולוגית מחשב ואינטרנט יכולות להוביל להתקדמות לימודית משמעותית. יש להזהר מליפול לתוך מלכודת הטיעונים בעד או נגד טכנולוגיה "טובה" או "גרועה".
בהתפתחות מקצועית של מורים בתחום התקשוב, או כפי שאנו מכנים זאת במתווים של "אופק חדש", "מיומנויות המאה 21", בהשתלמויות של מחוז חיפה בכלל ומרכז פסג"ה קרית מוצקין בפרט, אנו משתדלים לתת ביטוי גם להיבטים המוזכרים מעלה הנובעים מתוך המחקר.
מכיוון שהמשתתפים בהשתלמויות התקשוב באים ממגוון בתי ספר (חלקם "עשירים בטכנולוגיה" וחלקם פחות), יש צורך לתת מענה התואם בדרך המיטבית לרוב המורים. אנו משתדלים לטפח את היכולות הטכנולוגיות של המורים, כמו גם פתיחת חלונות למבחר שיטות פדגוגיות שמהן ניתן לבחור.
בשנה הקרובה נפתח מספר השתלמויות בתחום ואנו מקווים לקדם עוד יותר את העשייה והחשיבה המלווה בטכנולוגיה באיזור ההזנה של מרכז פסג"ה קרית מוצקין.

יום שלישי, 8 ביוני 2010

טביעת רגל פחמנית...בנאס"א

גם בנאס"א עורכים השתלמויות מורים...
אחת מהשתלמויות המורים המוצעת שם, מבוצעת על ידי מרכז CReSIS בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קנזאס (נקראת "החימום פועל, מתעמתים עם שנויי האקלים בכיתה" (“The Heat is On! Confronting Climate Change in the Classroom”). ההשתלמות מועברת בלמידה מרחוק וכל המצגות המלוות בסרטון ההרצאה מועלות לרשת לשימוש כללי של כל מתעניין.
באחת ההרצאות, ההקדמה לסדרת ההרצאות, מסביר דר' ריצ'רד אלי על טביעת הרגל הפחמנית שלנו ועל היכולת שלנו ושל ממשלות לשנות את המצב העגום אליו נקלע כדור הארץ מבחינת התחממות האקלים. בהרצאה נוספת מסביר מיטץ' אוסוואלד אודות איזון אנרגיה ומערכות סירקולציה (הקלטת קול בליווי של מצגת וקובץ pdf).
מעניין לציין כי המכון מבצע גם פעילויות לילדים בגילאים שונים. כל זאת על מנת לקדם את נושא המודעות והאקטיביזם הסביבתי בקרב אנשי חינוך ומורים.
נושא ההתחממות הגלובלית הוא מוקד לדיון ועימות בין מדענים בתחום בנושא ההתמודדות עם ההתחממות העולמית ותוצאותיה. יש הטוענים כי טביעת הרגל הפחמנית שלנו (או "טביעת רגל אקולוגית") אינה זה שמשפיעה השפעה מכרעת על שינויי האקלים ויש הטוענים לגורמים נוספים.
במרכז פסג"ה קרית מוצקין, אנו מציעים מספר השתלמויות בנושא הקיימות בשנת הלימודים תשע"א. חלק מההשתלמויות יהיו במסגרות בית ספריות וילוו בהנחייה צמודה מטעם החינוך והמשרד להגנת הסביבה. ההשתלמויות במסגרות אלה הן לכל בית ספר ולצוות החינוכי שלו. תוכנית הפעולה הבית ספרית תכלול הקניית ידע, מגוון פעילויות בראייה רב תחומית ומהלכים לשינוי עמדות. התוכנית תשלב למידה חוץ כיתתית ועשייה למען הקהילה והחברה. תוצר הלמידה של כל צוות המורים יהיה כתיבת תוכנית חינוכית לקיימות כאורח חיים לכל תלמידי בית הספר.
מס' השתלמויות תפתחנה במרכז ותלוונה בלמידה מרחוק על ידי מומחים לנושא. קהל היעד של השתלמויות אלה הוא מורים וגננות. פרטים נוספים אודות ההשתלמויות יפורסמו בחודשים הקרובים לאחר סיום מיפוי התכנון להתפתחות מקצועית. את ההשתלמויות תרכז הגב' חני פלג רפרנטית לחינוך סביבתי וקיימות במחוז חיפה.

יום ראשון, 30 במאי 2010

האם הדשא של השכן באמת ירוק יותר...

סקר שנערך על ידי ה-NCES עבור משרד החינוך האמריקאי ב 2005 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ב- מדינות ומחוז אחד (קולומביה), בדק בין השאר נתונים לאומיים הנוגעים לזמינות ושימוש של טכנולוגיה חינוכית אצל מורים בחורף-אביב 2009. הממצאים פורסמו זה עתה (מאי 2010) ולהלן תרגום חלק מתקציר של תוצאות המחקר:
* לתשעים ושבע אחוז מהמורים יש מחשב אחד או יותר בכיתתם כל יום, 54 אחוז יכולים להביא מחשבים לכיתה. חיבור לאינטרנט זמין עבור 93 אחוז מהמחשבים שאפשר להביא לכיתה, יחס תלמיד-מחשב בכיתה כל יום 5.3 ל-1.
*מורים מדווחים כי הם או תלמידיהם השתמשו במחשבים בזמן ההוראה בכיתה לעיתים קרובות (40 אחוז), או לפעמים (29 אחוז). מורים דיווחו כי הם או תלמידיהם השתמשו במחשבים במקומות שונים בביה"ס בזמן ההוראה לעיתים קרובות (29 אחוז) או לפעמים (43 אחוז).
* מורים דיווחו שיש ברשותם את ההתקנים הטכנולוגיים הרצ"ב בזמינות הדרושה או בתוך הכיתה כל יום: מקרני LCD או DLP (שלושים ושישה אחוז וארבעים ושמונה אחוז בהתאמה), לוחות אינטראקטיביים (28 אחוז ו23 אחוז, בהתאמה), מצלמות דיגיטליות (64 אחוז ו-14 אחוז בהתאמה) (במחקר עצמו מצורפות טבלאות מפורטות). מאותם מורים שההתקנים היו זמינים להם, אחוז המורים שהשתמשו בהתקנים להוראה היה 72 אחוז עבור המקרנים, 57 אחוז עבור הלוחות האינטראקטיביים ו49 אחוז במצלמות הדיגיטליות.

במחקר מפורטים עוד ממצאים הנוגעים לשימוש בתוכנות לניהול למידה ונוכחות של תלמידים, לגישה מרחוק לנתונים בית ספריים נוספים, לשימוש בתוכנות הכוללות עיבוד תמלילים, גליונות אלקטרוניים ועוד לצורכי הוראה כמו גם לפערים סוציו-אקונומיים שונים.
לעניין ההתפתחות המקצועית:
*אחוז המורים שדיווחו שהפעילויות הנ"ל הכשירו אותם במידה בינונית עד רבה לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיה חינוכית להוראה היו: 61 אחוז לפעילויות התפתחות מקצועית, 61 אחוז להכשרה הניתנת על ידי צוות בית ספרי האחראי לתמיכה ו/או הטמעה של טכנולוגיה ו-71 אחוז למידה עצמית.
*אחוז המורים שדיווחו שהשתתפו במספר השעות (להלן) בפעילויות של התפתחות מקצועית הקשורה לטכנולוגיה חינוכית ב-12 החודשים האחרונים לפני הסקר היה: 13 אחוז בכלל לא, 53 אחוז לשעה-8 שעות, 18 אחוז לתשע עד שש עשרה שעות, 9 אחוז ל-17 עד 32 שעות ו-7 אחוז ל-33 שעות או יותר.

ואיפה אנחנו נמצאים? בימים אלה נערכים סקרים ומתבצעות הערכות על מנת לבדוק את מקומנו, אם מבחינת ציוד טכנולוגי ואם מבחינת הפיתוח המקצועי בתחומים אלה ובתחומים אחרים. אך יש לזכור כי "אין טוב פוטר מטוב יותר".

יום רביעי, 26 במאי 2010

מפתחות לפיתוח מקצועי משמעותי

מנהל בית ספר באלברטה קנדה, George Couros כותב בבלוג את מסקנותיו והרהוריו לגבי נושאים שונים הקשורים בחינוך. במאמרון אודות פיתוח מקצועי של מורים ותוכניות צמיחה הוא מנסח "מפתחות" לתמיכה בצמיחה המקצועית על מנת שתהיה משמעותית ובעלת עוצמה ללומד ולתלמידיו.
הוא מסכם אותם בנקודות הבאות:
1. תוכניות לצמיחה/ התפתחות מקצועית של מחנכים צריכה להוביל באופן ישיר לשיפור בלמידה של התלמידים-
על המורה לשאול את עצמו את השאלות הבאות:
* כיצד המטרות שלך תומכות בצרכים הלימודיים של תלמידיי?
* תוך כמה זמן עליי לצפות לשיפור בלמידה של תלמידיי?
* כיצד נראית למידה טובה יותר וכיצד ניתן למדוד אותה?
2. תרבות שיתופית בית ספרית עוזרת לקדם את הצמיחה המקצועית הטובה ביותר- חובה על ביה"ס לתת לצוות הזדמנות ללמוד זה מזה ולהבנות מהמומחיות והידע הקיימים בתוכם. חיוני לעודד את הצוות ולפתוח דלת עבורם לעבודה משותפת על התפתחותם המקצועית, כל זאת תוך שאילת השאלות הבאות:
* מי האנשים בצוות שיכולים לתמוך בי להשגת היעדים שלי בצמיחה המקצועית?
* מי עוד מרוויח מאותם יעדי למידה משותפים?
*  מה הן ההזדמנויות הקיימות לזמן למידה משותפת עם עמיתיי?
* האם יש הזדמנויות לשיתוף עם מחנכים מחוץלביה"ס?
3. תוכניות צמיחה הן ייחודיות למחנך וצריכים לענות על צרכיו האינדיבידואליים- גם למבוגרים, כמו לילדים, צרכי למידה שונים ומגוונים. אם במקרה את/ה מורה מומחה לתחום מסויים בתוך ביה"ס, קשר עם מומחים אחרים בתחומך עשוי לסייע לך. השאלות המנחות כוללות:
* האם ההזדמנויות המסופקות בתוך ביה"ס נותנות לי את האפשרות לצמוח כאינדיבידואל?
* כיצד אני לומד בדרך היעילה ביותר וכיצד ניתן לטפח זאת במסגרת ההתפתחות המקצועית שלי?
* כיצד אני יכול להפיק תועלת מההתפתחות המקצועית המוצעת כרגע בבית ספרי?
4. תוכניות לפיתוח מקצועי תשגשגנה אם תנתן להן תמיכה בית ספרית- כמנהלים, חשוב שנהיה כנים וישירים מול הצוות שאיתו אנו עובדים. מגבלות התקציב עלולות להכתיב את כיוון תוכניות הפיתוח המקצועי ויש ליידע את הצוות על כך. הקצאת זמן וכסף חשובים לכל מורה בפיתוח שלו כך שמנהל צריך לעשות את המירב למצוא דרכים לתמיכה בצוות. שאלות המפתח יכולות לכלול:
* מה הוא הזמן שאפשר להקדיש לצורך תמיכה בתוכנית הצמיחה?
* האם יש מורים אחרים שאני יכול ליצור קשר איתם ואשר יש להם יעדים דומים?
* מה הן ההזדמנויות לתקשר עם מורים אחרים מחוץ לביה"ס?
* איזה תקציב יהיה זמין על מנת לתמוך בהתפתחות שלי?

בתקופה זו אנו עורכים ותומכים במרץ במילוי התוכניות למיפוי מקצועי של המורים בבתי הספר באיזור ההזנה של מרכז הפסג"ה קרית מוצקין.
ייתכן שחלק מהשאלות שנשאלו כאן יתאימו גם לנו וייתכן שניתן לשאול שאלות נוספות, מתאימות יותר. אין ספק שצמיחה והתפתחות מקצועית של המורה, משפיעה  על תחומים רבים נוספים בביה"ס כמו גם על המורה עצמו, הדימוי העצמי, המקום שלו בצוות והידע המקצועי.