טרי פרידמן דן בבלוג שלו בשאלה הנצחית שמורכבויותיה כה רבות וההצהרות סביבה כל כך חד- משמעיות ומהדהדות בעוד תוצאות המחקרים נוטים לשני הכיוונים והתשובה אינה גורפת וברורה כלל. האם התקשוב (ICT) משפר את הלמידה? בעקבות כך, הוא מעלה מספר שאלות חשובות (להלן תקציר מתורגם של הרשומה שכתב):
מה הוא תקשוב?
האם יש תשובה אחת? הרי מחשב אחד אינו כמו מערכת של מחשבים, שאינם דומים כלל למחשב נייד או התקנים ניידים. תוכנה אינה דומה לחומרה, ותוכנה גנרית כמו גליון אלקטרוני אינו כמו יישום ללימוד מתמטיקה.
אילו פקטורים נוספים קיימים?
מה היא הסביבה שבתוכה משתמשים בטכנולוגיה? כיצד השיעור מתנהל? מה היא רמת המומחיות בהוראה של המורה? כל אלה ופקטורים נוספים יוצרים מערכת מורכבת של נסיבות שבתוכם פועל התקשוב.
לאיזה צורך משתמשים בתקשוב?
מה מלמדים? האם למשימות משעממות כעיבוד תמלילים (במקרה זה השוואה בין שיעורים "עשירי טכנולוגיה" ובין שיעורים עשירים לא טכנולוגיים, אינה השוואה של דומה עם דומה). מצד שני , טכנולוגיה יכולה לסייע לחקר ולדיון ויישומים רבים לאין ספור מתאימים לצורך זה.
כיצד מעריכים את השפעת התקשוב?
יש מספר דרכים אשר כל אחת מהן בעלת יתרונות וחסרונות משל עצמה. למשל (וכפי שהדבר בכל מחקר), מחקרי עומק המורכבים מחקר מקרה, המניבים מידע עשיר אשר קשה להכליל אותו. בנוסף, הקושי לערוך נסויים ולהקצות קבוצת בקרה מתאימה (אין מורה שיסכים לנסות משהו אשר יפגע או יחסיר מהלמידה של קבוצה מסויימת של תלמידים), עוד קושי מכונה "אפקט ההילה" (starry night), שבו חקר מקרה מתמקד בפרויקטים המוצלחים ומתעלם מהכשלונות או מהמקרים שאינם כה "זוהרים". לבסוף, הסכנה שבכל סוגי ההערכה- המתודולוגיה שמשפיעה בעצמה על התוצאה.
מה בדיוק נמדד?
עניין של תקפות. האם אנו מודדים את יכולתו של המורה לנהל שיעור עשיר בטכנולוגיה ובמקרה זה האם אנו מודדים את האפקטיביות של המורה יותר מאשר את האפקטיביות של הטכנולוגיה שבה הוא משתמש? כתוצאה מכך, משתמע כי מודדים את הכמות והאיכות של הפיתוח המקצועי וגם ללא משים את סביבות הבית של התלמידים, או את יחסי הצוות- תלמידים.
עד כמה משתמשים בטכנולוגיות מחשב ואינטרנט ללמידה?
טרי פרידמן גורס כי יש הבדלים בין בתי ספר שבהם משתמשים בטכנולוגיה כמעט לכל דבר לבין אלו שכמעט אינם משתמשים בו. באופציה הראשונה, ניתן להניח שגם המורים וגם התלמידים מורגלים בשימוש בטכנולוגיה, יש מערכת תמיכה ברורה ומפורשת (טכנית ומקצועית), כמו גם מערכת תמיכה חבויה הכוללת את האפשרת לדון ברעיונות עם עמיתים בחדר מורים, בשעות שהיה, בהדרכות מסודרות ובהפסקה.
האם יש "סכנה" של "אפקט פיגמליון"? (תוצאות של מחקר תומכות או קשורות לציפיה של אנשים או של ארגון שאחראי למחקר)
לעיתים, זהו תהליך בלתי מודע ולא נסיון מכוון לרמאות.
המסקנה של טרי פרידמן היא שיש מערכת של נסיבות שבעקבותיה טכנולוגית מחשב ואינטרנט יכולות להוביל להתקדמות לימודית משמעותית. יש להזהר מליפול לתוך מלכודת הטיעונים בעד או נגד טכנולוגיה "טובה" או "גרועה".
בהתפתחות מקצועית של מורים בתחום התקשוב, או כפי שאנו מכנים זאת במתווים של "אופק חדש", "מיומנויות המאה 21", בהשתלמויות של מחוז חיפה בכלל ומרכז פסג"ה קרית מוצקין בפרט, אנו משתדלים לתת ביטוי גם להיבטים המוזכרים מעלה הנובעים מתוך המחקר.
מכיוון שהמשתתפים בהשתלמויות התקשוב באים ממגוון בתי ספר (חלקם "עשירים בטכנולוגיה" וחלקם פחות), יש צורך לתת מענה התואם בדרך המיטבית לרוב המורים. אנו משתדלים לטפח את היכולות הטכנולוגיות של המורים, כמו גם פתיחת חלונות למבחר שיטות פדגוגיות שמהן ניתן לבחור.
בשנה הקרובה נפתח מספר השתלמויות בתחום ואנו מקווים לקדם עוד יותר את העשייה והחשיבה המלווה בטכנולוגיה באיזור ההזנה של מרכז פסג"ה קרית מוצקין.
מה הוא תקשוב?
האם יש תשובה אחת? הרי מחשב אחד אינו כמו מערכת של מחשבים, שאינם דומים כלל למחשב נייד או התקנים ניידים. תוכנה אינה דומה לחומרה, ותוכנה גנרית כמו גליון אלקטרוני אינו כמו יישום ללימוד מתמטיקה.
אילו פקטורים נוספים קיימים?
מה היא הסביבה שבתוכה משתמשים בטכנולוגיה? כיצד השיעור מתנהל? מה היא רמת המומחיות בהוראה של המורה? כל אלה ופקטורים נוספים יוצרים מערכת מורכבת של נסיבות שבתוכם פועל התקשוב.
לאיזה צורך משתמשים בתקשוב?
מה מלמדים? האם למשימות משעממות כעיבוד תמלילים (במקרה זה השוואה בין שיעורים "עשירי טכנולוגיה" ובין שיעורים עשירים לא טכנולוגיים, אינה השוואה של דומה עם דומה). מצד שני , טכנולוגיה יכולה לסייע לחקר ולדיון ויישומים רבים לאין ספור מתאימים לצורך זה.
כיצד מעריכים את השפעת התקשוב?
יש מספר דרכים אשר כל אחת מהן בעלת יתרונות וחסרונות משל עצמה. למשל (וכפי שהדבר בכל מחקר), מחקרי עומק המורכבים מחקר מקרה, המניבים מידע עשיר אשר קשה להכליל אותו. בנוסף, הקושי לערוך נסויים ולהקצות קבוצת בקרה מתאימה (אין מורה שיסכים לנסות משהו אשר יפגע או יחסיר מהלמידה של קבוצה מסויימת של תלמידים), עוד קושי מכונה "אפקט ההילה" (starry night), שבו חקר מקרה מתמקד בפרויקטים המוצלחים ומתעלם מהכשלונות או מהמקרים שאינם כה "זוהרים". לבסוף, הסכנה שבכל סוגי ההערכה- המתודולוגיה שמשפיעה בעצמה על התוצאה.
מה בדיוק נמדד?
עניין של תקפות. האם אנו מודדים את יכולתו של המורה לנהל שיעור עשיר בטכנולוגיה ובמקרה זה האם אנו מודדים את האפקטיביות של המורה יותר מאשר את האפקטיביות של הטכנולוגיה שבה הוא משתמש? כתוצאה מכך, משתמע כי מודדים את הכמות והאיכות של הפיתוח המקצועי וגם ללא משים את סביבות הבית של התלמידים, או את יחסי הצוות- תלמידים.
עד כמה משתמשים בטכנולוגיות מחשב ואינטרנט ללמידה?
טרי פרידמן גורס כי יש הבדלים בין בתי ספר שבהם משתמשים בטכנולוגיה כמעט לכל דבר לבין אלו שכמעט אינם משתמשים בו. באופציה הראשונה, ניתן להניח שגם המורים וגם התלמידים מורגלים בשימוש בטכנולוגיה, יש מערכת תמיכה ברורה ומפורשת (טכנית ומקצועית), כמו גם מערכת תמיכה חבויה הכוללת את האפשרת לדון ברעיונות עם עמיתים בחדר מורים, בשעות שהיה, בהדרכות מסודרות ובהפסקה.
האם יש "סכנה" של "אפקט פיגמליון"? (תוצאות של מחקר תומכות או קשורות לציפיה של אנשים או של ארגון שאחראי למחקר)
לעיתים, זהו תהליך בלתי מודע ולא נסיון מכוון לרמאות.
המסקנה של טרי פרידמן היא שיש מערכת של נסיבות שבעקבותיה טכנולוגית מחשב ואינטרנט יכולות להוביל להתקדמות לימודית משמעותית. יש להזהר מליפול לתוך מלכודת הטיעונים בעד או נגד טכנולוגיה "טובה" או "גרועה".
בהתפתחות מקצועית של מורים בתחום התקשוב, או כפי שאנו מכנים זאת במתווים של "אופק חדש", "מיומנויות המאה 21", בהשתלמויות של מחוז חיפה בכלל ומרכז פסג"ה קרית מוצקין בפרט, אנו משתדלים לתת ביטוי גם להיבטים המוזכרים מעלה הנובעים מתוך המחקר.
מכיוון שהמשתתפים בהשתלמויות התקשוב באים ממגוון בתי ספר (חלקם "עשירים בטכנולוגיה" וחלקם פחות), יש צורך לתת מענה התואם בדרך המיטבית לרוב המורים. אנו משתדלים לטפח את היכולות הטכנולוגיות של המורים, כמו גם פתיחת חלונות למבחר שיטות פדגוגיות שמהן ניתן לבחור.
בשנה הקרובה נפתח מספר השתלמויות בתחום ואנו מקווים לקדם עוד יותר את העשייה והחשיבה המלווה בטכנולוגיה באיזור ההזנה של מרכז פסג"ה קרית מוצקין.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה