ישראל תצטרף למבחנים הבינ"ל להערכת מורים (TALIS) המבחן הראשון ייערך בשנת 2013. המבחן מורכב מסקר המכיל שאלונים למורים ולמנהלים וכולל בין השאר תפיסות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. בדו"ח האחרון -מאפריל 2010 יש התייחסות נרחבת לפיתוח מקצועי של מורים. בפרק השני של הדו"ח "הגברת האפקטיביות החינוכית על יד פיתוח מקצועי", מודגש כי ההתייחסות לפיתוח מקצועי כוללת גם את תהליך הכשרת המורים, הליווי וההכשרה בשלבי ההוראה הראשונים, השתלמויות מורים ופיתוח מקצועי מתמשך בתוך כותלי בתי הספר. נקודת המבט שממנה יוצא הדו"ח היא ביצועית בדגש על משמעות הפיתוח המקצועי לאיכות ההוראה במובן של טיפוח ביצוע ואפקטיביות חינוכית. מבחינה זאת, חשוב לראות את ההתפתחות המקצועית כאמצעי להשגה של היעדים הבסיסיים בחינוך וכהכרה ברלוונטיות של יעדי ביניים כמו הגברת סיפוק המורים מעבודתם ולא כיעד בפני עצמו.
אפקטיביות של מורה מונעת לפי דו"ח על ידי שלושה גורמים עיקריים:
א. הסמכה פורמלית (תארים אקדמיים) ונסיון- במחקר של Darling-Hammond משנת 1999 נמצא כי יש אפקט חיובי ניכר לטובת מורים בעלי הסמכה.
ב. ידע בתחום הדעת
ג. ידע תוכן פדגוגי המתייחס לבחירת נושאים, דרכי הצגתם, השוואות, אילוסטרציות, דוגמאות, הסברים והדגמות כמו גם הבנה מה הופך נושאים מסויימים לקשים או קלים יותר ללמידה.
יש בדו"ח המנעות מכוונת מדיון מפורט במאפייני אישיות של מורים כמשפיעים על אפקטיביות ההוראה.
תפיסות ויכולות של מורים מופרדת לשני תחומים: סגנונות הוראה ויכולות; תפיסות של מורים (במובן של פרדיגמות הוראה מועדפות).
סגנונות הוראה: הדו"ח מפרט מרכיבים הנוגעים ליחס שבין התנהגות נצפית של מורה ובין השגי התלמידים כמו למשל: בהירות הצגה (המסתגלת לרמה הקוגניטיבית של התלמידים), גמישות (התנהגות הוראתית משתנה לפי הצורך ושימוש בעזרי הוראה), התלהבות (המבוטאת מילולית ולא מילולית), ביקורתיות יתר ועוד (9 מרכיבים) כמו גם ב-12 מאפיינים נוספים שקשורים לאפקטיביות הוראתית. מאפיינים אלה מאושכלים בארבע קטגוריות מרכזיות: מקצועיות, חשיבה, ציפיות ומנהיגות.
תפיסות של מורים: הדו"ח דן בשתי פראדיגמות הוראה ולמידה. האחת נובעת מתפיסה קונסטרוקטיביסטית והשניה מוגדרת כתפיסה מובנית ומסורתית יותר. כמובן שגם דרכי ההערכה של התלמידים נובעות מתפיסות אלה (מוזכר מחקר שממצאיו מצביעים על כך שתפיסות ההוראה של מורים למתמטיקה נוטות להיות מסורתיות יותר מאלו של מורי השפה).
תפיסת מסוגלות עצמית (self-efficacy) של המורה ותפיסתו את יכולתו כמשפיעה על מוטיבציה וביצוע של תלמידים (התייחסות למסוגלות עצמית קולקטיבית כחדר מורים ובאופן אינדיבידואלילכל מורה).
אפקטיביות ההוראה: המחקר בתחום זה מדגיש את מורכבות מעשה ההוראה והדו"ח מפורט מאד בתחום זה. פקטורים כלליים המוזכרים בתחום זה כוללים: מרכיבים קוריקולריים, ניהול כיתה, אסטרטגיות הוראה, אקלים כיתה, משוב (הערכה). לאור זאת, מומלץ לספק למורים בפיתוח המקצועי, רפרטואר רחב עד כמה שאפשר של תחומים אלה.
פיתוח מקצועי מתמשך של מורים בתוך בתי הספר: מכיוון שהישגי התלמידים תלויים במידה רבה באיכות המורים, ניתן דגש רב לטיפוח ההתפתחות המקצועית המיועד גם להתמודדות עם השינויים הרבים בסביבת העבודה. למידת מורים נתפסת כתהליך פעיל וקונסטרוקטיביסטי וכלמידה לאורך החיים המוטמעת בתוך בתי הספר כמרכיב טבעי וצפוי של הפעילות המקצועית של המורה וכמפתח מרכזי לשיפור בית ספרי.
לאור כל זאת, המיקוד בלמידת מורים הוא בפעילויות המקצועיות ובהשתתפות בקהילות לומדים, הכולל לקיחת אחריות אישית של המורה על פעולותיו, הידע שלו, המיומנויות ורפרטואר הפעילויות להגברת ההשתתפות בסביבת העבודה של ביה"ס. פעילויות הלמידה המומלצות וההכרחיות על מנת שהמורה יהיה מסוגל להתמודדעם השינויים המהירים: התעדכנות, רפלקציה, שיתוף ידע וחדשנות. שני תנאים עיקריים שמשפיעים על למידת מורים זוהו: פקטורים פסיכולוגיים (מוטיבציה, קוגניציה) ופקטורים ארגוניים כגון מנהיגות הכוללת 3 מימדים עיקריים: בניית חזון, תמיכה ביחיד (במורה) וסיפוק של גירויים אינטלקטואליים. הפקטורים הארגוניים כוללים גם שיתוף ואקלים חיובי בחדר מורים, השתתפות בקבלת החלטות וקבלת מידע שוטף אודות נושאים בית ספריים שוטפים. דגש רב ניתן למושג "קהילה מקצועית לומדת" (professional learning community) המתבסס על התפיסה שידע ולמידה מוטבעים בהקשרים חברתיים ושניתן לקדם את ההתנסויות ההוראתיות באמצעות רפלקציה ויחסי גומלין חברתיים . מתוך כך, השתתפות בקהילה כזו יכולה להביא לשינוי בהוראה וכתוצאה מכך בלמידת התלמידים.
לסיכום, חמישה היבטים של פיתוח מקצועי של מורים נמצאים בסקר TALIS העוסק בפיתוח המקצועי:
- משתנים הקשורים להשתתפות המורים בפעילויות פיתוח מקצועי
- זיהוי הנושאים העיקריים בפעילויות הפיתוח המקצועי (מידע תוכן ועד מיומנויות הקשורות לפיתוח משאבי אנוש)
- אסטרטגיות הוראה מועדפות הקשורות לתכנים מסויימים
- מאפיינים רלוונטיים של הקשרים בבתי הספר (החל מגודל ביה"ס וכלה במדיניות)
- מאפיינים "דמוגרפיים" של מורים הקשורים לנטיות ההוראתיות ולפיתוח המקצועי
חלק זה של הדו"ח הינו אחד מ-7 פרקים של הסקר המתמקד בתנאי העבודה של מורים ובסביבת הלמידה בבתי ספר. מטרתו לעזור למדינות להעריך ולפתח מדיניות שמטפחת את התנאים ליעילות הלמידה בבית הספר.
ברשומה זו הבאנו תרגום וסיכום של פרק זה העוסק בפיתוח מקצועי של מורים לאור הסקר שאליו הצטרפה ישראל ואשר ייערך בעוד כשנתיים לראשונה.
אפקטיביות של מורה מונעת לפי דו"ח על ידי שלושה גורמים עיקריים:
א. הסמכה פורמלית (תארים אקדמיים) ונסיון- במחקר של Darling-Hammond משנת 1999 נמצא כי יש אפקט חיובי ניכר לטובת מורים בעלי הסמכה.
ב. ידע בתחום הדעת
ג. ידע תוכן פדגוגי המתייחס לבחירת נושאים, דרכי הצגתם, השוואות, אילוסטרציות, דוגמאות, הסברים והדגמות כמו גם הבנה מה הופך נושאים מסויימים לקשים או קלים יותר ללמידה.
יש בדו"ח המנעות מכוונת מדיון מפורט במאפייני אישיות של מורים כמשפיעים על אפקטיביות ההוראה.
תפיסות ויכולות של מורים מופרדת לשני תחומים: סגנונות הוראה ויכולות; תפיסות של מורים (במובן של פרדיגמות הוראה מועדפות).
סגנונות הוראה: הדו"ח מפרט מרכיבים הנוגעים ליחס שבין התנהגות נצפית של מורה ובין השגי התלמידים כמו למשל: בהירות הצגה (המסתגלת לרמה הקוגניטיבית של התלמידים), גמישות (התנהגות הוראתית משתנה לפי הצורך ושימוש בעזרי הוראה), התלהבות (המבוטאת מילולית ולא מילולית), ביקורתיות יתר ועוד (9 מרכיבים) כמו גם ב-12 מאפיינים נוספים שקשורים לאפקטיביות הוראתית. מאפיינים אלה מאושכלים בארבע קטגוריות מרכזיות: מקצועיות, חשיבה, ציפיות ומנהיגות.
תפיסות של מורים: הדו"ח דן בשתי פראדיגמות הוראה ולמידה. האחת נובעת מתפיסה קונסטרוקטיביסטית והשניה מוגדרת כתפיסה מובנית ומסורתית יותר. כמובן שגם דרכי ההערכה של התלמידים נובעות מתפיסות אלה (מוזכר מחקר שממצאיו מצביעים על כך שתפיסות ההוראה של מורים למתמטיקה נוטות להיות מסורתיות יותר מאלו של מורי השפה).
תפיסת מסוגלות עצמית (self-efficacy) של המורה ותפיסתו את יכולתו כמשפיעה על מוטיבציה וביצוע של תלמידים (התייחסות למסוגלות עצמית קולקטיבית כחדר מורים ובאופן אינדיבידואלילכל מורה).
אפקטיביות ההוראה: המחקר בתחום זה מדגיש את מורכבות מעשה ההוראה והדו"ח מפורט מאד בתחום זה. פקטורים כלליים המוזכרים בתחום זה כוללים: מרכיבים קוריקולריים, ניהול כיתה, אסטרטגיות הוראה, אקלים כיתה, משוב (הערכה). לאור זאת, מומלץ לספק למורים בפיתוח המקצועי, רפרטואר רחב עד כמה שאפשר של תחומים אלה.
פיתוח מקצועי מתמשך של מורים בתוך בתי הספר: מכיוון שהישגי התלמידים תלויים במידה רבה באיכות המורים, ניתן דגש רב לטיפוח ההתפתחות המקצועית המיועד גם להתמודדות עם השינויים הרבים בסביבת העבודה. למידת מורים נתפסת כתהליך פעיל וקונסטרוקטיביסטי וכלמידה לאורך החיים המוטמעת בתוך בתי הספר כמרכיב טבעי וצפוי של הפעילות המקצועית של המורה וכמפתח מרכזי לשיפור בית ספרי.
לאור כל זאת, המיקוד בלמידת מורים הוא בפעילויות המקצועיות ובהשתתפות בקהילות לומדים, הכולל לקיחת אחריות אישית של המורה על פעולותיו, הידע שלו, המיומנויות ורפרטואר הפעילויות להגברת ההשתתפות בסביבת העבודה של ביה"ס. פעילויות הלמידה המומלצות וההכרחיות על מנת שהמורה יהיה מסוגל להתמודדעם השינויים המהירים: התעדכנות, רפלקציה, שיתוף ידע וחדשנות. שני תנאים עיקריים שמשפיעים על למידת מורים זוהו: פקטורים פסיכולוגיים (מוטיבציה, קוגניציה) ופקטורים ארגוניים כגון מנהיגות הכוללת 3 מימדים עיקריים: בניית חזון, תמיכה ביחיד (במורה) וסיפוק של גירויים אינטלקטואליים. הפקטורים הארגוניים כוללים גם שיתוף ואקלים חיובי בחדר מורים, השתתפות בקבלת החלטות וקבלת מידע שוטף אודות נושאים בית ספריים שוטפים. דגש רב ניתן למושג "קהילה מקצועית לומדת" (professional learning community) המתבסס על התפיסה שידע ולמידה מוטבעים בהקשרים חברתיים ושניתן לקדם את ההתנסויות ההוראתיות באמצעות רפלקציה ויחסי גומלין חברתיים . מתוך כך, השתתפות בקהילה כזו יכולה להביא לשינוי בהוראה וכתוצאה מכך בלמידת התלמידים.
לסיכום, חמישה היבטים של פיתוח מקצועי של מורים נמצאים בסקר TALIS העוסק בפיתוח המקצועי:
- משתנים הקשורים להשתתפות המורים בפעילויות פיתוח מקצועי
- זיהוי הנושאים העיקריים בפעילויות הפיתוח המקצועי (מידע תוכן ועד מיומנויות הקשורות לפיתוח משאבי אנוש)
- אסטרטגיות הוראה מועדפות הקשורות לתכנים מסויימים
- מאפיינים רלוונטיים של הקשרים בבתי הספר (החל מגודל ביה"ס וכלה במדיניות)
- מאפיינים "דמוגרפיים" של מורים הקשורים לנטיות ההוראתיות ולפיתוח המקצועי
חלק זה של הדו"ח הינו אחד מ-7 פרקים של הסקר המתמקד בתנאי העבודה של מורים ובסביבת הלמידה בבתי ספר. מטרתו לעזור למדינות להעריך ולפתח מדיניות שמטפחת את התנאים ליעילות הלמידה בבית הספר.
ברשומה זו הבאנו תרגום וסיכום של פרק זה העוסק בפיתוח מקצועי של מורים לאור הסקר שאליו הצטרפה ישראל ואשר ייערך בעוד כשנתיים לראשונה.
2 תגובות:
ממליץ בחום לכתוב מי הכותבת....
כלה כבוד על המידע האיכותי והמקצועי המובא כאן. שאפו לכן!
מאמר חשוב מומלץ בחום. מעלה מחשבות ומעורר אתגר.
תודה אריאלה
הוסף רשומת תגובה