זרקור לפיתוח מקצועי - בלוג פסג"ה קרית מוצקין

רשתות חברתיות ללמידה ולפיתוח מקצועי 1

2011-11-22T02:08:00.000-08:00

בשנים האחרונות יש פריחה אדירה ומתוקשרת של אתרי הרשתות החברתיות המאפשרים מגוון רחב של יצירת קשרים חבריים ומקצועיים. הרשתות החברתיות נותנות ביטוי לתהליכים של ייזום, פיתוח ושמירה של חברויות ומערכות יחסים חבריות או מקצועיות וקיום מערכות להפקת תועלת הדדית. הרשתות מתקיימות בדרכים רבות, כולל מפגשי פנים אל פנים אולם הטכנולוגיה הקלה רבות על אפשרויות להתייחסות אישית וקיום קשרי גומלין עם אנשי קשר בשימוש קל וספונטני.

ה"רשת" היא מלת מפתח נפוצה בהתייחסות לתהליך בניית צוות או קהילה של אנשים שיכולים לעזור אחד לשני. נראה שיש צורך להתחיל לדבר על "רשת מקצועית" ו"רשת לומדים" במקום "רשת חברתית" בשל הקונוטציות השליליות שאותן מעורר המינוח. רשתות מקצועיות המהוות קהילות למידה, כוללות גם רשתות של מורים בתחומים שונים ולמטרות שונות.

לרשת של "מורים לומדים" יש יתרונות רבים הכוללים גם את העלאת ההערכה העצמית ותחושת השייכות של המורה. הקהילה מקצועית עוזרת לתמוך בהוראה, לפתח רפלקטיביות ודיאלוג ולהוות השלמה והרחבה של תחומי הפיתוח המקצועי (Gamoran and Grodsky, 2003). למידה באמצעות רשת הינה תהליך חברתי - הדורש מאנשים לשתף פעולה, לחלוק מידע ורעיונות, לשאול שאלות ולחפש תשובות, ובסופו של דבר להבנות תובנות חדשות לאורך כל התהליך.

אתרי הרשתות המקצועיות מהווים מערכת תמיכה טכנולוגית לקהילות של אנשים המעוניינים בנושא מסוים. באתרים כאלה יש אפשרות להמשיך שיחה שהחלה בפיתוח המקצועי או בביה"ס, לדיון בין מנחה למורה ובין מורה למורה. באמצעות רשתות כאלה, ההתפתחות המקצועית אינה תלויה רק באפשרות לחשיפה ללמידה פורמלית פנים אל פנים אלא גם ללמידה א-פורמלית בין מורים הכוללת גם היבט חברתי שיש בו שיתוף, גידול, יצירה וחשיבה.

בטכנולוגיות אלה ניתן לבנות קהילות אפילו סביב מסמך שחובר בשיתוף פעולה או תוכן וויקי. הרשת מהווה מרחב המיועד לחקור טכנולוגיות חדשות, שיתוף מורים בכל העולם, מקום לחלוק רעיונות, לשאול שאלות, לייצר תוצרים משותפים ולחזק את הקשרים המקצועיים בין מורים תוך פירוק גבולות חדר המורים, הכיתה והתמוססות המגבלות הפיזיות. לפיכך, באמצעות הרשת המקצועית, יש סיכוי "לצאת מהקופסא" של בית הספר ולקבל נקודות מבט אחרות.

דוגמאות נפוצות לשימושים של רשתות חברתיות- מקצועיות כוללות:

◦ דיונים אסינכרוניים דרך קבוצות דיון
◦ הודעות מידיות, למשל, ICQ או צ'טים של אחד על אחד
◦ הודעות טקסט או SMS והודעות קצרות כגון Twitter
◦ מסמכים שיתופיים בעריכה שיתופית מבוקרת, כגון Zoho או Google Docs
עריכה שיתופית ושיתוף מידע, כגון ויקיפדיה
◦ שיתוף תמונות בדומה ל Flickr ו-Picasa
◦ שיתוף וידאו כמו YouTube
◦ בלוגים (מקצועיים, ניתוח חדשות, הבעות דעה)
◦ קהילות מקוונות, באתרים כמו Ning, Elgg, פייסבוק וכו '

לסיכום, ניתן ואף רצוי למנף את הטכנולוגיות החברתיות המאפשרות שיח ושיתוף בין עמיתים, על מנת לקדם את הפיתוח המקצועי של מורים, אם במסגרת פורמלית של של קורסים/ השתלמויות ואם במסגרות מקצועיות רחבות יותר.

Gamoran, A. & E. Grodsky (2003). The Relationship between Professional Development and Professional Community in American Schools. School Effectiveness and School Improvement (14)1, 1-29

הגברת האפקטיביות החינוכית על ידי פיתוח מקצועי (סקר בינלאומי TALIS)

2010-12-08T01:34:00.000-08:00

ישראל תצטרף למבחנים הבינ"ל להערכת מורים (TALIS) המבחן הראשון ייערך בשנת 2013. המבחן מורכב מסקר המכיל שאלונים למורים ולמנהלים וכולל בין השאר תפיסות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. בדו"ח האחרון -מאפריל 2010 יש התייחסות נרחבת לפיתוח מקצועי של מורים. בפרק השני של הדו"ח "הגברת האפקטיביות החינוכית על יד פיתוח מקצועי", מודגש כי ההתייחסות לפיתוח מקצועי כוללת גם את תהליך הכשרת המורים, הליווי וההכשרה בשלבי ההוראה הראשונים, השתלמויות מורים ופיתוח מקצועי מתמשך בתוך כותלי בתי הספר. נקודת המבט שממנה יוצא הדו"ח היא ביצועית בדגש על משמעות הפיתוח המקצועי לאיכות ההוראה במובן של טיפוח ביצוע ואפקטיביות חינוכית. מבחינה זאת, חשוב לראות את ההתפתחות המקצועית כאמצעי להשגה של היעדים הבסיסיים בחינוך וכהכרה ברלוונטיות של יעדי ביניים כמו הגברת סיפוק המורים מעבודתם ולא כיעד בפני עצמו.

אפקטיביות של מורה מונעת לפי דו"ח על ידי שלושה גורמים עיקריים:
א. הסמכה פורמלית (תארים אקדמיים) ונסיון- במחקר של Darling-Hammond משנת 1999 נמצא כי יש אפקט חיובי ניכר לטובת מורים בעלי הסמכה.
ב. ידע בתחום הדעת
ג. ידע תוכן פדגוגי המתייחס לבחירת נושאים, דרכי הצגתם, השוואות, אילוסטרציות, דוגמאות, הסברים והדגמות כמו גם הבנה מה הופך נושאים מסויימים לקשים או קלים יותר ללמידה.
יש בדו"ח המנעות מכוונת מדיון מפורט במאפייני אישיות של מורים כמשפיעים על אפקטיביות ההוראה.

תפיסות ויכולות של מורים מופרדת לשני תחומים: סגנונות הוראה ויכולות; תפיסות של מורים (במובן של פרדיגמות הוראה מועדפות).
סגנונות הוראה: הדו"ח מפרט מרכיבים הנוגעים ליחס שבין התנהגות נצפית של מורה ובין השגי התלמידים כמו למשל: בהירות הצגה (המסתגלת לרמה הקוגניטיבית של התלמידים), גמישות (התנהגות הוראתית משתנה לפי הצורך ושימוש בעזרי הוראה), התלהבות (המבוטאת מילולית ולא מילולית), ביקורתיות יתר ועוד (9 מרכיבים) כמו גם ב-12 מאפיינים נוספים שקשורים לאפקטיביות הוראתית. מאפיינים אלה מאושכלים בארבע קטגוריות מרכזיות: מקצועיות, חשיבה, ציפיות ומנהיגות.
תפיסות של מורים: הדו"ח דן בשתי פראדיגמות הוראה ולמידה. האחת נובעת מתפיסה קונסטרוקטיביסטית והשניה מוגדרת כתפיסה מובנית ומסורתית יותר. כמובן שגם דרכי ההערכה של התלמידים נובעות מתפיסות אלה (מוזכר מחקר שממצאיו מצביעים על כך שתפיסות ההוראה של מורים למתמטיקה נוטות להיות מסורתיות יותר מאלו של מורי השפה).
תפיסת מסוגלות עצמית (self-efficacy) של המורה ותפיסתו את יכולתו כמשפיעה על מוטיבציה וביצוע של תלמידים (התייחסות למסוגלות עצמית קולקטיבית כחדר מורים ובאופן אינדיבידואלילכל מורה).
אפקטיביות ההוראה: המחקר בתחום זה מדגיש את מורכבות מעשה ההוראה והדו"ח מפורט מאד בתחום זה. פקטורים כלליים המוזכרים בתחום זה כוללים: מרכיבים קוריקולריים, ניהול כיתה, אסטרטגיות הוראה, אקלים כיתה, משוב (הערכה). לאור זאת, מומלץ לספק למורים בפיתוח המקצועי, רפרטואר רחב עד כמה שאפשר של תחומים אלה.

פיתוח מקצועי מתמשך של מורים בתוך בתי הספר: מכיוון שהישגי התלמידים תלויים במידה רבה באיכות המורים, ניתן דגש רב לטיפוח ההתפתחות המקצועית המיועד גם להתמודדות עם השינויים הרבים בסביבת העבודה. למידת מורים נתפסת כתהליך פעיל וקונסטרוקטיביסטי וכלמידה לאורך החיים המוטמעת בתוך בתי הספר כמרכיב טבעי וצפוי של הפעילות המקצועית של המורה וכמפתח מרכזי לשיפור בית ספרי.
לאור כל זאת, המיקוד בלמידת מורים הוא בפעילויות המקצועיות ובהשתתפות בקהילות לומדים, הכולל לקיחת אחריות אישית של המורה על פעולותיו, הידע שלו, המיומנויות ורפרטואר הפעילויות להגברת ההשתתפות בסביבת העבודה של ביה"ס. פעילויות הלמידה המומלצות וההכרחיות על מנת שהמורה יהיה מסוגל להתמודדעם השינויים המהירים: התעדכנות, רפלקציה, שיתוף ידע וחדשנות. שני תנאים עיקריים שמשפיעים על למידת מורים זוהו: פקטורים פסיכולוגיים (מוטיבציה, קוגניציה) ופקטורים ארגוניים כגון מנהיגות הכוללת 3 מימדים עיקריים: בניית חזון, תמיכה ביחיד (במורה) וסיפוק של גירויים אינטלקטואליים. הפקטורים הארגוניים כוללים גם שיתוף ואקלים חיובי בחדר מורים, השתתפות בקבלת החלטות וקבלת מידע שוטף אודות נושאים בית ספריים שוטפים. דגש רב ניתן למושג "קהילה מקצועית לומדת" (professional learning community) המתבסס על התפיסה שידע ולמידה מוטבעים בהקשרים חברתיים ושניתן לקדם את ההתנסויות ההוראתיות באמצעות רפלקציה ויחסי גומלין חברתיים . מתוך כך, השתתפות בקהילה כזו יכולה להביא לשינוי בהוראה וכתוצאה מכך בלמידת התלמידים.

לסיכום, חמישה היבטים של פיתוח מקצועי של מורים נמצאים בסקר TALIS העוסק בפיתוח המקצועי:
- משתנים הקשורים להשתתפות המורים בפעילויות פיתוח מקצועי
- זיהוי הנושאים העיקריים בפעילויות הפיתוח המקצועי (מידע תוכן ועד מיומנויות הקשורות לפיתוח משאבי אנוש)
- אסטרטגיות הוראה מועדפות הקשורות לתכנים מסויימים
- מאפיינים רלוונטיים של הקשרים בבתי הספר (החל מגודל ביה"ס וכלה במדיניות)
- מאפיינים "דמוגרפיים" של מורים הקשורים לנטיות ההוראתיות ולפיתוח המקצועי

חלק זה של הדו"ח הינו אחד מ-7 פרקים של הסקר המתמקד בתנאי העבודה של מורים ובסביבת הלמידה בבתי ספר. מטרתו לעזור למדינות להעריך ולפתח מדיניות שמטפחת את התנאים ליעילות הלמידה בבית הספר.
ברשומה זו הבאנו תרגום וסיכום של פרק זה העוסק בפיתוח מקצועי של מורים לאור הסקר שאליו הצטרפה ישראל ואשר ייערך בעוד כשנתיים לראשונה.

המורה המקושר

2010-11-28T23:56:00.000-08:00

החודש, הציג שר החינוך של ארה"ב Arne Duncan בפני הקונגרס את תוכנית התקשוב בחינוך "שינוי החינוך בארה"ב, למידה המונעת על ידי טכנולוגיה" הקוראת ליישום של טכנולוגיות מתקדמות שבהם מורים משתמשים בחיים האישיים והמקצועיים. כל זאת, במטרה לשפר את למידת התלמידים, להאיץ ולהגביר יישום של פרקטיקות אפקטיביות ושימוש בנתונים ובמידע.
תכנית התקשוב הלאומית האמריקאית מדגישה חמישה יעדים עיקריים ומפרטת אותם: למידה, הערכה, פיתוח מקצועי של מורים, תשתית ופרודוקטיביות. התכנית מדגישה את מקומו של המורה כחלק מקהילה ומכנה אותו "המורה המקושר". היעד נוסח כך:
מורים מקצועיים ייתמכו באופן אינדיבידואלי וכן בצוותים באמצעות טכנולוגיות המחברות אותם לנתונים, לתוכן, למשאבים, משאבי מומחיות ולהתנסויות למידה היכולות להעצים אותם ולספק להם השראה על מנת לספק הוראה יעילה יותר עבור כל הלומדים.
תפיסת ההוראה כפעולה חברתית ורגשית בבסיסה מתארת את המורה כנמצא במרכזה של צומת, מרחב הכיתה/ות סביבו והוא מוקף על ידי קהילות למידה ומשאבים. התקשורת המיידית שלו היא עם מורים אחרים, תלמידים, הורים, עובדי קהילה והמעגל התומך החיצוני מכיל את רשתות הלמידה האישיות שלו, מומחים, תוכן, נתונים, תמיכה טכנית, השתלמויות מקוונות ולומדות (קישור לתרשים המקורי).
ההתייחסות לפיתוח מקצועי בהוראה מקושרת היא כאל למידה מורים שיתופית, עקבית (קוהרנטית) ומתמשכת אשר ממזגת בתוכה השתלמויות וסדנאות אישיות אפקטיביות ביחד עם הזדמנויות רחבות יותר, קירבה ונוחות המתאפשרות על ידי למידה מרחוק. מקומה של הטכנולוגיה כמעצימה את הלמידה וההערכה כמו גם הגברת האפקטיביות והיכולות של המורים לאורך הקריירה מודגמת במסמך על ידי דוגמאות הכוללות קישור והדגמה של שימוש במאגרי למידה כ- Teachers.tv ומרכזי השתלמויות מקוונות כ-PBS. בנוסף לכך מודגש כי לצורך השגת היעד מומלץ לפעול כדלהלן:
א. הרחבת ההזדמנויות למורים לגישה לתוכן, משאבים וכלים בכל מקום ובכל זמן.
ב. מינוף טכנולוגיות של רשתות חברתיות ופלטפורמות ליצירת קהילות למידה המאפשרות הזדמנויות למידה אישיות לאורך קריירת ההוראה, בתוך ובין בתי ספר, הכשרת מורים ,השתלמויות וארגונים מקצועיים.
ג. שימוש בטכנולוגיה על מנת לספק לכל הלומדים גישה להוראה אפקטיבית והזדמנויות למידה טובות יותר באזורים נזקקים על ידי מתן אפשרות ללמידה מרחוק ולמידה מעורבת (למידה פנים-אל פנים ולמידה מרחוק).
ד. סיפוק התנסויות למידה מונעות טכנולוגיה למורים בפועל ולסטודנטים להוראה על מנת להגביר את האוריינות הדיגיטלית שלהם ולאפשר להם ליצור משימות עבור תלמידיהם אשר משפרות את הלמידה, ההערכה וההוראה.
ה. פיתוח מורים המיומנים בהוראה מרחוק

רשומה זו מנסה להביא את עיקרי הדברים במסמך המתייחס לנושא ההוראה בארה"ב כפרקטיקה מקושרת המאפשרת למערכת החינוך להרחיב את המומחיות והיכולות של מורים דרך מערכות ללמידה מרחוק, השתלמויות מקוונות והזדמנויות למידה מכוונות-אישית נוספות ותוך התייחסות לדרכים המביאות להגברת אפקטיביות ההוראה.

השאלה הנצחית- האם התקשוב (טכנולוגיות מחשב ואינטרנט) משפר את הלמידה?

2010-07-10T01:39:00.000-07:00

טרי פרידמן דן בבלוג שלו בשאלה הנצחית שמורכבויותיה כה רבות וההצהרות סביבה כל כך חד- משמעיות ומהדהדות בעוד תוצאות המחקרים נוטים לשני הכיוונים והתשובה אינה גורפת וברורה כלל. האם התקשוב (ICT) משפר את הלמידה? בעקבות כך, הוא מעלה מספר שאלות חשובות (להלן תקציר מתורגם של הרשומה שכתב):
מה הוא תקשוב?
האם יש תשובה אחת? הרי מחשב אחד אינו כמו מערכת של מחשבים, שאינם דומים כלל למחשב נייד או התקנים ניידים. תוכנה אינה דומה לחומרה, ותוכנה גנרית כמו גליון אלקטרוני אינו כמו יישום ללימוד מתמטיקה.
אילו פקטורים נוספים קיימים?
מה היא הסביבה שבתוכה משתמשים בטכנולוגיה? כיצד השיעור מתנהל? מה היא רמת המומחיות בהוראה של המורה? כל אלה ופקטורים נוספים יוצרים מערכת מורכבת של נסיבות שבתוכם פועל התקשוב.
לאיזה צורך משתמשים בתקשוב?
מה מלמדים? האם למשימות משעממות כעיבוד תמלילים (במקרה זה השוואה בין שיעורים "עשירי טכנולוגיה" ובין שיעורים עשירים לא טכנולוגיים, אינה השוואה של דומה עם דומה). מצד שני , טכנולוגיה יכולה לסייע לחקר ולדיון ויישומים רבים לאין ספור מתאימים לצורך זה.
כיצד מעריכים את השפעת התקשוב?
יש מספר דרכים אשר כל אחת מהן בעלת יתרונות וחסרונות משל עצמה. למשל (וכפי שהדבר בכל מחקר), מחקרי עומק המורכבים מחקר מקרה, המניבים מידע עשיר אשר קשה להכליל אותו. בנוסף, הקושי לערוך נסויים ולהקצות קבוצת בקרה מתאימה (אין מורה שיסכים לנסות משהו אשר יפגע או יחסיר מהלמידה של קבוצה מסויימת של תלמידים), עוד קושי מכונה "אפקט ההילה" (starry night), שבו חקר מקרה מתמקד בפרויקטים המוצלחים ומתעלם מהכשלונות או מהמקרים שאינם כה "זוהרים". לבסוף, הסכנה שבכל סוגי ההערכה- המתודולוגיה שמשפיעה בעצמה על התוצאה.
מה בדיוק נמדד?
עניין של תקפות. האם אנו מודדים את יכולתו של המורה לנהל שיעור עשיר בטכנולוגיה ובמקרה זה האם אנו מודדים את האפקטיביות של המורה יותר מאשר את האפקטיביות של הטכנולוגיה שבה הוא משתמש? כתוצאה מכך, משתמע כי מודדים את הכמות והאיכות של הפיתוח המקצועי וגם ללא משים את סביבות הבית של התלמידים, או את יחסי הצוות- תלמידים.
עד כמה משתמשים בטכנולוגיות מחשב ואינטרנט ללמידה?
טרי פרידמן גורס כי יש הבדלים בין בתי ספר שבהם משתמשים בטכנולוגיה כמעט לכל דבר לבין אלו שכמעט אינם משתמשים בו. באופציה הראשונה, ניתן להניח שגם המורים וגם התלמידים מורגלים בשימוש בטכנולוגיה, יש מערכת תמיכה ברורה ומפורשת (טכנית ומקצועית), כמו גם מערכת תמיכה חבויה הכוללת את האפשרת לדון ברעיונות עם עמיתים בחדר מורים, בשעות שהיה, בהדרכות מסודרות ובהפסקה.
האם יש "סכנה" של "אפקט פיגמליון"? (תוצאות של מחקר תומכות או קשורות לציפיה של אנשים או של ארגון שאחראי למחקר)
לעיתים, זהו תהליך בלתי מודע ולא נסיון מכוון לרמאות.
המסקנה של טרי פרידמן היא שיש מערכת של נסיבות שבעקבותיה טכנולוגית מחשב ואינטרנט יכולות להוביל להתקדמות לימודית משמעותית. יש להזהר מליפול לתוך מלכודת הטיעונים בעד או נגד טכנולוגיה "טובה" או "גרועה".
בהתפתחות מקצועית של מורים בתחום התקשוב, או כפי שאנו מכנים זאת במתווים של "אופק חדש", "מיומנויות המאה 21", בהשתלמויות של מחוז חיפה בכלל ומרכז פסג"ה קרית מוצקין בפרט, אנו משתדלים לתת ביטוי גם להיבטים המוזכרים מעלה הנובעים מתוך המחקר.
מכיוון שהמשתתפים בהשתלמויות התקשוב באים ממגוון בתי ספר (חלקם "עשירים בטכנולוגיה" וחלקם פחות), יש צורך לתת מענה התואם בדרך המיטבית לרוב המורים. אנו משתדלים לטפח את היכולות הטכנולוגיות של המורים, כמו גם פתיחת חלונות למבחר שיטות פדגוגיות שמהן ניתן לבחור.
בשנה הקרובה נפתח מספר השתלמויות בתחום ואנו מקווים לקדם עוד יותר את העשייה והחשיבה המלווה בטכנולוגיה באיזור ההזנה של מרכז פסג"ה קרית מוצקין.

טביעת רגל פחמנית...בנאס"א

2010-06-08T12:26:00.000-07:00

גם בנאס"א עורכים השתלמויות מורים...
אחת מהשתלמויות המורים המוצעת שם, מבוצעת על ידי מרכז CReSIS בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קנזאס (נקראת "החימום פועל, מתעמתים עם שנויי האקלים בכיתה" (“The Heat is On! Confronting Climate Change in the Classroom”). ההשתלמות מועברת בלמידה מרחוק וכל המצגות המלוות בסרטון ההרצאה מועלות לרשת לשימוש כללי של כל מתעניין.
באחת ההרצאות, ההקדמה לסדרת ההרצאות, מסביר דר' ריצ'רד אלי על טביעת הרגל הפחמנית שלנו ועל היכולת שלנו ושל ממשלות לשנות את המצב העגום אליו נקלע כדור הארץ מבחינת התחממות האקלים. בהרצאה נוספת מסביר מיטץ' אוסוואלד אודות איזון אנרגיה ומערכות סירקולציה (הקלטת קול בליווי של מצגת וקובץ pdf).
מעניין לציין כי המכון מבצע גם פעילויות לילדים בגילאים שונים. כל זאת על מנת לקדם את נושא המודעות והאקטיביזם הסביבתי בקרב אנשי חינוך ומורים.
נושא ההתחממות הגלובלית הוא מוקד לדיון ועימות בין מדענים בתחום בנושא ההתמודדות עם ההתחממות העולמית ותוצאותיה. יש הטוענים כי טביעת הרגל הפחמנית שלנו (או "טביעת רגל אקולוגית") אינה זה שמשפיעה השפעה מכרעת על שינויי האקלים ויש הטוענים לגורמים נוספים.
במרכז פסג"ה קרית מוצקין, אנו מציעים מספר השתלמויות בנושא הקיימות בשנת הלימודים תשע"א. חלק מההשתלמויות יהיו במסגרות בית ספריות וילוו בהנחייה צמודה מטעם החינוך והמשרד להגנת הסביבה. ההשתלמויות במסגרות אלה הן לכל בית ספר ולצוות החינוכי שלו. תוכנית הפעולה הבית ספרית תכלול הקניית ידע, מגוון פעילויות בראייה רב תחומית ומהלכים לשינוי עמדות. התוכנית תשלב למידה חוץ כיתתית ועשייה למען הקהילה והחברה. תוצר הלמידה של כל צוות המורים יהיה כתיבת תוכנית חינוכית לקיימות כאורח חיים לכל תלמידי בית הספר.
מס' השתלמויות תפתחנה במרכז ותלוונה בלמידה מרחוק על ידי מומחים לנושא. קהל היעד של השתלמויות אלה הוא מורים וגננות. פרטים נוספים אודות ההשתלמויות יפורסמו בחודשים הקרובים לאחר סיום מיפוי התכנון להתפתחות מקצועית. את ההשתלמויות תרכז הגב' חני פלג רפרנטית לחינוך סביבתי וקיימות במחוז חיפה.

האם הדשא של השכן באמת ירוק יותר...

2010-05-30T14:09:00.000-07:00

סקר שנערך על ידי ה-NCES עבור משרד החינוך האמריקאי ב 2005 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ב- מדינות ומחוז אחד (קולומביה), בדק בין השאר נתונים לאומיים הנוגעים לזמינות ושימוש של טכנולוגיה חינוכית אצל מורים בחורף-אביב 2009. הממצאים פורסמו זה עתה (מאי 2010) ולהלן תרגום חלק מתקציר של תוצאות המחקר:
* לתשעים ושבע אחוז מהמורים יש מחשב אחד או יותר בכיתתם כל יום, 54 אחוז יכולים להביא מחשבים לכיתה. חיבור לאינטרנט זמין עבור 93 אחוז מהמחשבים שאפשר להביא לכיתה, יחס תלמיד-מחשב בכיתה כל יום 5.3 ל-1.
*מורים מדווחים כי הם או תלמידיהם השתמשו במחשבים בזמן ההוראה בכיתה לעיתים קרובות (40 אחוז), או לפעמים (29 אחוז). מורים דיווחו כי הם או תלמידיהם השתמשו במחשבים במקומות שונים בביה"ס בזמן ההוראה לעיתים קרובות (29 אחוז) או לפעמים (43 אחוז).

* מורים דיווחו שיש ברשותם את ההתקנים הטכנולוגיים הרצ"ב בזמינות הדרושה או בתוך הכיתה כל יום: מקרני LCD או DLP (שלושים ושישה אחוז וארבעים ושמונה אחוז בהתאמה), לוחות אינטראקטיביים (28 אחוז ו23 אחוז, בהתאמה), מצלמות דיגיטליות (64 אחוז ו-14 אחוז בהתאמה) (במחקר עצמו מצורפות טבלאות מפורטות). מאותם מורים שההתקנים היו זמינים להם, אחוז המורים שהשתמשו בהתקנים להוראה היה 72 אחוז עבור המקרנים, 57 אחוז עבור הלוחות האינטראקטיביים ו49 אחוז במצלמות הדיגיטליות.

במחקר מפורטים עוד ממצאים הנוגעים לשימוש בתוכנות לניהול למידה ונוכחות של תלמידים, לגישה מרחוק לנתונים בית ספריים נוספים, לשימוש בתוכנות הכוללות עיבוד תמלילים, גליונות אלקטרוניים ועוד לצורכי הוראה כמו גם לפערים סוציו-אקונומיים שונים.

לעניין ההתפתחות המקצועית:

*אחוז המורים שדיווחו שהפעילויות הנ"ל הכשירו אותם במידה בינונית עד רבה לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיה חינוכית להוראה היו: 61 אחוז לפעילויות התפתחות מקצועית, 61 אחוז להכשרה הניתנת על ידי צוות בית ספרי האחראי לתמיכה ו/או הטמעה של טכנולוגיה ו-71 אחוז למידה עצמית.

*אחוז המורים שדיווחו שהשתתפו במספר השעות (להלן) בפעילויות של התפתחות מקצועית הקשורה לטכנולוגיה חינוכית ב-12 החודשים האחרונים לפני הסקר היה: 13 אחוז בכלל לא, 53 אחוז לשעה-8 שעות, 18 אחוז לתשע עד שש עשרה שעות, 9 אחוז ל-17 עד 32 שעות ו-7 אחוז ל-33 שעות או יותר.

ואיפה אנחנו נמצאים? בימים אלה נערכים סקרים ומתבצעות הערכות על מנת לבדוק את מקומנו, אם מבחינת ציוד טכנולוגי ואם מבחינת הפיתוח המקצועי בתחומים אלה ובתחומים אחרים. אך יש לזכור כי "אין טוב פוטר מטוב יותר".

מפתחות לפיתוח מקצועי משמעותי

2010-05-26T13:41:00.000-07:00

מנהל בית ספר באלברטה קנדה, George Couros כותב בבלוג את מסקנותיו והרהוריו לגבי נושאים שונים הקשורים בחינוך. במאמרון אודות פיתוח מקצועי של מורים ותוכניות צמיחה הוא מנסח "מפתחות" לתמיכה בצמיחה המקצועית על מנת שתהיה משמעותית ובעלת עוצמה ללומד ולתלמידיו.
הוא מסכם אותם בנקודות הבאות:
1. תוכניות לצמיחה/ התפתחות מקצועית של מחנכים צריכה להוביל באופן ישיר לשיפור בלמידה של התלמידים-
על המורה לשאול את עצמו את השאלות הבאות:
* כיצד המטרות שלך תומכות בצרכים הלימודיים של תלמידיי?
* תוך כמה זמן עליי לצפות לשיפור בלמידה של תלמידיי?
* כיצד נראית למידה טובה יותר וכיצד ניתן למדוד אותה?
2. תרבות שיתופית בית ספרית עוזרת לקדם את הצמיחה המקצועית הטובה ביותר- חובה על ביה"ס לתת לצוות הזדמנות ללמוד זה מזה ולהבנות מהמומחיות והידע הקיימים בתוכם. חיוני לעודד את הצוות ולפתוח דלת עבורם לעבודה משותפת על התפתחותם המקצועית, כל זאת תוך שאילת השאלות הבאות:
* מי האנשים בצוות שיכולים לתמוך בי להשגת היעדים שלי בצמיחה המקצועית?
* מי עוד מרוויח מאותם יעדי למידה משותפים?
* מה הן ההזדמנויות הקיימות לזמן למידה משותפת עם עמיתיי?
* האם יש הזדמנויות לשיתוף עם מחנכים מחוץלביה"ס?
3. תוכניות צמיחה הן ייחודיות למחנך וצריכים לענות על צרכיו האינדיבידואליים- גם למבוגרים, כמו לילדים, צרכי למידה שונים ומגוונים. אם במקרה את/ה מורה מומחה לתחום מסויים בתוך ביה"ס, קשר עם מומחים אחרים בתחומך עשוי לסייע לך. השאלות המנחות כוללות:
* האם ההזדמנויות המסופקות בתוך ביה"ס נותנות לי את האפשרות לצמוח כאינדיבידואל?
* כיצד אני לומד בדרך היעילה ביותר וכיצד ניתן לטפח זאת במסגרת ההתפתחות המקצועית שלי?
* כיצד אני יכול להפיק תועלת מההתפתחות המקצועית המוצעת כרגע בבית ספרי?
4. תוכניות לפיתוח מקצועי תשגשגנה אם תנתן להן תמיכה בית ספרית- כמנהלים, חשוב שנהיה כנים וישירים מול הצוות שאיתו אנו עובדים. מגבלות התקציב עלולות להכתיב את כיוון תוכניות הפיתוח המקצועי ויש ליידע את הצוות על כך. הקצאת זמן וכסף חשובים לכל מורה בפיתוח שלו כך שמנהל צריך לעשות את המירב למצוא דרכים לתמיכה בצוות. שאלות המפתח יכולות לכלול:
* מה הוא הזמן שאפשר להקדיש לצורך תמיכה בתוכנית הצמיחה?
* האם יש מורים אחרים שאני יכול ליצור קשר איתם ואשר יש להם יעדים דומים?
* מה הן ההזדמנויות לתקשר עם מורים אחרים מחוץ לביה"ס?
* איזה תקציב יהיה זמין על מנת לתמוך בהתפתחות שלי?

בתקופה זו אנו עורכים ותומכים במרץ במילוי התוכניות למיפוי מקצועי של המורים בבתי הספר באיזור ההזנה של מרכז הפסג"ה קרית מוצקין.
ייתכן שחלק מהשאלות שנשאלו כאן יתאימו גם לנו וייתכן שניתן לשאול שאלות נוספות, מתאימות יותר. אין ספק שצמיחה והתפתחות מקצועית של המורה, משפיעה על תחומים רבים נוספים בביה"ס כמו גם על המורה עצמו, הדימוי העצמי, המקום שלו בצוות והידע המקצועי.

פיתוח מקצועי של עו"ה - מה קורה בעולם?

2010-04-25T23:21:00.001-07:00

דו"ח שנערך על ידי הועדה הלאומית לפיתוח צוות בארה"ב (The National Staff Development Council), מנתחת את מצב הפיתוח המקצועי בארה"ב, בהתייחסות למספר מדינות מובילות בעולם בתחומי החינוך:
בדרום קוריאה- כמו ביפן וסינגפור, רק כ- 35 אחוז מזמן העבודה של המורים הוא בהוראה בפועל. המורים עובדים במרחבי משרד משותפים בזמן שהם אינם בכיתות. התלמידים לומדים בכיתה אחת והמורים עוברים מכיתה לכיתה על מנת ללמד את תחומי הדעת השונים. המרחבים המשותפים משמשים לשיתוף הוראתי ולהחלפת רעיונות בין מורים. מורים במדינות רבות עוסקים בחקר שיעורים באופן אינטנסיבי, תוך פיתוח וכיוונון של שיעורים יחדיו והערכת התוצאות. בפינלנד, המורים נפגשים יום בשבוע אחה"צ, על מנת לתכנן ולתח תוכנית לימודים ומורים מאותה רשות מעוּדדים לעבוד יחד על מנת לחלוק חומרים.
יותר מ-85 אחוז מבתי הספר בבלגיה, דנמרק, פינלנד, הונגריה, אירלנד, נורווגיה ושבדיה, מאפשרים זמן לפיתוח מקצועי של המורים תוך כדי יום העבודה או שבוע העבודה, לפי ה- OECD (האיחוד האירופי). בסינגפור, הממשלה משלמת תמורת 100 שעות של פיתוח מקצועי למורה בשנה, עבור כל המורים, בנוסף ל20 שעות שבועיות (!) שבהן הם אמורים לעבוד עם מורים אחרים ולבקר זה בשיעוריו של זה על מנת ללמוד. בעזרת המוסד הלאומי לחינוך (The National Institute of Education) המורים עוסקים במחקר פעולה קולקטיבי על מנת להעריך ולשפר את אסטרטגיות ההוראה שלהם. אנגליה מיסדה תוכנית לאומית להתפתחות מקצועית בשיטות ל"אוריינות מיטבית", תוך שחמוש בהקלטות של הוראה, חומרי הדרכה ומדריכים הזמינים להדרכות בבתי הספר. מאמץ זה הולך יד ביד עם תוצאות של עלייה במספר התלמידים המגיעים להישגים הנדרשים באוריינות, מ-63 אחוז ל- 75 אחוז בשלוש שנים בלבד. מאז שנת 2000, ממשלת אוסטרליה מממנת תוכנית הוראה איכותית המספקת מימון לתוכניות לימודים וחומרי פיתוח מקצועי שבהם משתמשים במודל "אימון מאמנים" (trainer of trainers) על מנת לשפר את מיומנויות המורים והבנותיהם בתחומי דעת מועדפים, כדי לשפר את ססטוס ההוראה בבתי ספר ממשלתיים ולא- ממשלתיים. מתוך הדו"ח- "ההתנסויות של מדינות אלה, מדגישות את החשיבות של למידה תוך כדי הוראה, למידת עמיתים כמו גם למידה מתמשכת ממומחי תוכן ופדגוגיה. הגיוון בגישות מצביע על כך שבתי ספר יכולים לעצב את הלמידה המקצועית על מנת להתאים אותה בצורה מיטבית לנסיבות, לצרכי המורה והתלמיד".
נדרשת העמקה נוספת בדו"ח על מנת ללמוד את ההשוואות השונות בין המדינות לעומק, את מקומה של ארה"ב בתמונה- ולהרהר או לבדוק היכן אנו נמצאים ביחס לכל אלה, מה מקומו של הפיתוח המקצועי בתוך שעות ההוראה של המורה, מהותו ומשקלו לאיכות ההוראה ושאלות רבות נוספות.

לקריאה נוספת:
www.nsdc.org/stateproflearning.cfm
http://www.srnleads.org/
* רשומה זו מבוססת על סיכום שנערך בבלוג John's School Weblog , תודה לסוזן צעירי על ההפניה.

היערכות למיפוי הפיתוח המקצועי לעו"ה לשנת תשע"א

2010-04-23T06:15:00.000-07:00

אחד התנאים לקידום עובד הוראה בדרגות, במסגרת רפורמת 'אופק חדש', הינו עמידתו בקריטריונים מוגדרים של התפתחות מקצועית. תחומי ההתפתחות הנדרשים לקידומו של עובד ההוראה הינם: תחום הדעת, התחום הדידקטי-חינוכי-ערכי והתחום הניהולי- ארגוני.
מודגש כי על פי מדיניות המשרד ומטרותיו, תינתן קדימות לתהליכי התפתחות מקצועית ולמידה של מקצועות הליבה.

להלן הנחיות לניהול תהליך המיפוי:

הנחיות כלליות למיפוי (מכתבים מפורטים נמצאים באתר הפסג"ה)
1. כתובת הכניסה למערכת המיפוי:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/HtlNet/HomePage.htm
2. הכניסה למערכת הינה באמצעות: שם משתמש וסיסמא הן לכניסה מוסדית והן לכניסה אישית.
3. בתלוש משכורת חודש אפריל יופיעו לתזכורת שם המשתמש והסיסמא (רק לעובדי הוראה שלא שינו את סיסמתם).
4. ביצוע המיפוי של המורים בבית ספרך לקראת ההערכות לשנה"ל תשע"א יתקיים עד לתאריך כ"ט בסיוון תש"ע 11/6/2010. בתאריך זה תיסגר המערכת לשימוש.
5. שיעור מקוון- מערכת התכנון של ההתפתחות המקצועית של עובדי הוראה:
מינהלת יישומי המנב"ס תקיים שלושה שיעורים מקוונים במסגרתם יינתנו
הסברים מקיפים על תהליכי העבודה במערכת תוך מתן דגש על החידושים יינתנו בשיעורים מקוונים.ההשתתפות בשיעור חובה.

טופס הרשמה בכתובת: http://www.education.gov.il/manbas
6. במהלך החודשים אוגוסט- ספטמבר יתבצע תהליך הרישום לתוכניות להתפתחות מקצועית באמצעות מרכז הפסג"ה.

בהצלחה!

פורסם על ידי lariell

דו"ח הורייזן 2010

2010-04-07T20:20:00.000-07:00

הדו"ח השנתי של פרוייקט הורייזן, הוא מחקר איכותני המנסה לזהות ולתאר את הטכנולוגיות המתפתחות שיש להן סיכוי רב להשפעה על הוראה, למידה או חקר יצירתי בחינוך (בעיקר הגבוה) בחמש השנים הקרובות. הדו"ח השנתי של שנת 2010 הוא השביעי בסדרה והוא מיוצר כשיתוף בין New Media Consortium (NMC) לבין EDUCAUSE Learning Initiative (ELI). בכל מהדורה שנתית, מדווח על 6 טכנולוגיות או יישומים עיקריים שנראה כי יחדרו לתחום החינוך תוך 1-5 שנים. בדו"ח שלפנינו מדובר על "טרנדים" לחינוך גבוה - יש דו"ח נפרד להתייחסות לבתי ספר (אותו אביא במאמרון הבא). בקצרה ניתן לסכם כי יש ציפיה לכך ש:

1. תוך שנה או פחות- יאומץ השימוש בטכנולוגיות ניידות (מחשבים ניידים, ספרי רשת (netbooks), מכשירים סלולריים ועוד.

2. תוך שנה או יותר- שימוש בתוכן פתוח (למשל, סרטוני יו-טיוב בערוצים האקדמיים)

3. שנתיים עד שלוש- שימוש בספרים אלקטרוניים (ראו למשל- אתר ליטרטורה)

4. Simple Augmented reality (לא מצאנו תרגום) - שימוש ביישומים שמשלבים את האמיתי עם הוירטואלי, אינטראקטיביים בזמן אמת ותלת מימדיים (אזומה, 2007)

5. ארבע עד חמש שנים- מיחשוב מבוסס מחוות- Wii למשל- לצורך חינוך.

ניתן כאן תקציר מאד קצר של הדו"ח, ובמערכת החינוך שבה אנו נמצאים, היישום של טכנולוגיות אלה נראה רחוק ובלתי ניתן למימוש, אך כדאי לספר כי רוב התחזיות של דו"ח הורייזן בעבר התממשו במידה לא מועטה ולכן לא כדאי לזלזל ולפטור את התחזית בהינף יד. אסור לשכוח גם כי דו"ח זה עוסק במכללות, אוניברסיטאות (חינוך גבוה).

השאלה החשובה היא, בעולם שמתקדם במהירות שקשה לתפוס- היכן אנו נמצאים? האם ניתן לרדוף אחרי טכנולוגיות המתעוררות חדשות לבקרים?

נראה שהשאלה החשובה הממשיכה להשאל, גם בקריאת טקסט זה, היא השאלה הפדגוגית. שיטות ההוראה, מקומו של המורה וההתפתחות המקצועית האיכותית של מורים הנגזרת מההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות.

מקורות:

2010 Horizon Report Johnson, Laurence F., Levine, Alan, Smith, Rachel S. and Stone, Sonja. 2010 Horizon Report. Austin, TX: The New Media Consortium, 2010.

פורסם על ידי lariell

אסטרטגיות חשיבה- המשך

2010-03-21T02:27:00.000-07:00

במהלך שנת הלימודים תש"ע, השתלמו כ-13 בתי ספר יסודיים מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בהשתלמויות בית ספריות אשר לוו על ידי מכון ברנקו וייס ומנחים מטעם המזכירות הפדגוגית. ההשתלמויות שנערכו במסגרת "אופק חדש" התקיימו בחדרי מורים ויצרו שפה משותפת בקרב המורים, תוך עבודה משולבת בין כל הגורמים. במסגרת ההשתלמויות, הוטמעו אסטרטגיות חשיבה בתוך תהליכי הוראה- למידה בתחומי דעת שונים ובשכבות גיל מגוונות. לאורך השנה, תיעדו המורים את תהליך ההטמעה, את אופני כתיבת תוכניות הלימוד ותוצרי הלומדים.
מלקט התיעודים, ניתן להעריך את העבודה המשמעותית שהתקיימה בשדה בקידום תהליכי למידה וחשיבה בקרב הלומדים. אסטרטגיות חשיבה, כוללות השוואה, הסקה, זיהוי רכיבים וקשרים, מיון, שאילת שאלות, העלאת מגוון נקודות מבט, העלאת אפשרויות מגוונות לצורך פתרון בעיה, השערה, בידוד משתנים, ייצוג המידע ו/או הידע בדרכים מגוונות, טיעון, הצדקת הידע והערכתו, מיזוג (אינטגרציה) ועוד.
להלן קישור ללקט מאמרים מתורגמים לעברית שעוסקים בחינוך לחשיבה.

ללמד כמו לאליפות- הטקסונומיה של למוב

2010-03-20T22:54:00.000-07:00

המאמר "לבנות מורה טוב יותר" שנכתב בניו-יורק טיימס, על ידי אליזבת גרין, סוקר את התהליכים שהביאו לכתיבת הספר "ללמד כמו לאליפות" של דאג למוב שסייר בין בתי ספר כחלק מעבודתו במסגרת התוכנית "No Child Left Behind" (שעליה נרחיב ברשומה אחרת) בנסיון להבין את החוזקות וחולשות שמביאות להצלחה או לכישלון של תלמידים.
הטקסונומיה של יישומי הוראה אפקטיביים, המתוארים בספר "ללמד כמו לאליפות" (הספר יצא באפריל באנגלית ובודאי שלא תורגם עדיין לעברית), הינו אוסף של טכניקות הוראתיות שנובעות מתצפיות שנערכו מספר שנים במורים שנחשבים ליוצאי דופן באיכויותיהם ובכיתות בעלות הביצועים הגבוהים ביותר בארה"ב. מערך זה זה פעולות ספיציפיות וקונקרטיות ביחד עם מעל 700 סרטוני וידאו של מורים בפעולה, מספקים כלים רבי ערך להבאת הישגים גבוהים יותר ושפה משותפת לדון ולתמוך באפקטיביות ההוראה.
נראה כי הטכניקות שבספר מנסות ליצור ידע גלוי מהידע הסמוי של מורים. כלומר להפיק תועלת מאותן פעולות שמורה עושה, לעיתים ללא משים, כדי ש"כולנו נוכל ללמוד מזה". יש ערך רב בצפייה או "הצצה" אל מעבר לדלת הכיתה- אל בין הקירות- ולספק דוגמאות יעילות, יותר או פחות של הוראה לצורך דיון והפעלת חשיבה ביקורתית ויצירתית (האם אפשר גם בדרך אחרת?) על הנצפה בסרטונים או בדוגמאות הטקסטואליות המפורטות בספר.
הטכניקות כוללות "תיקון התנהגות בעזרת הרמת יד", "ציפיות גבוהות", "קריאה בקול" ועוד. אין ספק כי הטקסטים שבספר והסרטונים, יכולים להוות כלי למידה מצויין עבור מורים בכלל ומורים חדשים בפרט, אך נראה גם שיש לזכור כי במרשמים מוכנים יש גם מגרעות. הגרועה בהן, קיבעון מחשבתי שאינו מאפשר את היצירתיות והאמנותיות שבתהליך ההוראה.

פורסם על ידי lariell

לנהל כתה זה לא סרט

2010-02-16T04:17:00.000-08:00

כארבע מאות אנשי חינוך, מנהלים, סגנים וצוותים מובילים מכל בתי הספר באזור הקריות גדשו את אולמי גלובוס מקס קריון במפגש מנהלים שנתי שהתקיים ביוזמת מרכז פסג"ה קרית מוצקין ובשיתוף גלובוס מקס, קריון בנושא: "לנהל כתה זה לא סרט".

האירוע נפתח עם מר רוני וייס מוסיקאי מנצח ומלחין שמרצה בהשתלמויות בפסג"ה, חידש ועיבד מחדש שיר שכתב למען ציבור אנשי החינוך אותו שרה הזמרת הדר שחף.

הגב' ציפי מיה מנהלת הפסג"ה פתחה את הכנס שלדבריה כנס המנהלים הפך להיות מסורת בקרב המנהיגות החינוכית כאן בקריות , ולא בכדי ,הוא מאפיין את תרבות הלמידה האזורית בקריות של חברי קהילה או משפחה חינוכית לומדת חוקרת מתעדכנת יוצרת ומתפתחת ... כמו בכל שנה , מנסים במרכז פסג"ה קרית מוצקין להעלות סוגיה חינוכית חדשה לסדר היום להעיף מבט על הנעשה במערכת חינוכיות ולפתוח צוהר להיכרויות למידה אקדמיות אחרות שונות ומגוונות . השנה בעקבות ה"אופק החדש" והטמעת תהליך ייחודי של "הוראה מפתחת חשיבה", תהליך שמתקיים ב- 14 בתי ספר יסודיים בקריות ביוזמת מרכז פסג"ה קרית מוצקין , השנה בחר המרכז להתמקד בדרך למידה אחרת, חינוך מהסרטים ולתת לכל באיי המפגש יציאה למסע מרתק בין קירות הכתה תוך צפייה בסרט " בין הקירות" ,זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 2008 . הסרט מבוסס על ספרו של המחנך והסופר פרנסואה בגודו ומתאר את מתרחש בין קירות כתה קשת יום בפריז. הסרט מהווה מראה לדרכי התמודדות של אנשי החינוך מדי יום בכתה, תוך שיקוף מגוון דרכי הוראה -למידה וחשיבה העברת ערכים ודרכי התמודדות עם לומדים. ולדברי ציפי מיה לא שונה התמודדות ותהליכי הוראה למידה חשיבה שם מכאן כי גם אם יושבים פה מנהלים מפקחים או מורים כולנו קודם כל מנהלים כתה כולנו כאן בגלל ובשביל התלמידים ולנהל כתה זה לא סרט זו בהחלט מציאות לא פשוטה ומאתגרת..

הגב' שרה דר מפקחת הפיתוח המקצועי במחוז ,אמרה " כי הפיתוח המקצועי שלנו הוא אמצעי וההתפתחות המקצועית שלך היא התוצאה ". מרכז פסג"ה קרית מוצקין מפתח מנהיגות חינוכית אזורית תוך פיתוח תוכניות ייחודיות למנהלים המלוות ביחס אישי, לווי ותמיכה בהמון אהבה ויצירתיות . הידע הדיספלינרי שהמנהלים והמורים רוכשים במסגרת ההשתלמויות במרכז פסג"ה קרית מוצקין מעודכן כל העת , עם כלים פדגוגיים חדשים- כזה המשלב ידע אקדמי מחקרי מתחדש בידע מעשי מהשטח.

עם תום סיום דברי הברכה החל מר ירון שמיר את הרצאתו , מר שמיר הינו מורה ומרצה לקולנוע ובמפגש זה הרצה בנושא:" לנהל כתה זה לא סרט". במהלך ההרצאה הסביר והראה דוגמאות מסרטים שיש בהם אמירה חינוכית וחברתית. מר שמיר הדגיש מתוך עמדה בלתי מתפשרת את תפקידו של הקולנוע לתאר בצורה ישירה ונוקבת את השתקפות עולם ההוראה והחינוך .

ההסבר על הסרט וכלי הקולנוע היו באמת הקדמה לסרט המרתק " בין הקירות" .במהלך הסרט נחשפו באיי המפגש לסרט שונה מאת הבמאי הצרפתי לורן קאנטה, העלילה בסרט מתקיימת בין הקירות- קירות הכתה, השחקנים הם התלמידים עצמם המחנך והבמאי הוא המורה עצמו בסרט "בין הקירות" אצורה דרמה גדולה , הדינמיקה של השיעורים וצילומי התקריב של הבעות הפנים של התלמידים והמורה ייצרו חוויה אינטנסיבית. המורה מנסה לעשות מהם " בני תרבות" והתלמידים מתנגדים... כדברי ד"ר יורם הרפז במאמר שהתפרסם ב2008 בהד החינוך. סרט זה עורר הדים רבים וכווני חשיבה חדשים, מאתגרים ופורצי דרך המפגש הווה בסיס מקצועי והמשך דיון ושיח בחדרי המורים .

המפגש הוכתר כהצלחה לאור כל המשובים ושביעות הרצון שהביעו המנהלים וצוותי ההוראה שלהם.

הוראה מפתחת חשיבה- מערך השתלמויות בפסג"ה מוצקין

2010-01-10T00:29:00.000-08:00

השנה 13 בתי ספר יסודיים במ"מ וממ"ד: מגינים, מצפה, סיני, הצבי-ישראל, אחדות, הבונים, בן- גוריון, בגין, ארלוזורוב, ימית, ירושלים, רמות יצחק א' ונעורים הצטרפו לתוכנית של אסטרטגיות חשיבה במסגרת אופק חדש בלווי מכון ברנקו וייס ומנחות בית ספריות (אפרת ליכטמן, עינב שמשין, חגית מן ושירי קומם).
אסטרטגיות חשיבה מפתחות יכולות חשיבה חיוניות להצלחה ולתפקוד יעיל בכל היבט של חיי הפרט בחברה משתנה ובעידן הידע. חשוב לטפח את ההיכרות של התלמידים עם אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ואת היכולת שלהם להפעיל אותן בהקשרים מגוונים.
כלי האסטרטגיה מסייעים לאנשי החינוך להפוך את פיתוח החשיבה למטרת הוראה
מודעת ומפורשת כחלק מהוראת התכנים של מקצועות הלימוד.

הוראה מפתחת חשיבה תורמת:
• להבנה מעמיקה של התכנים הנדרשים על פי תכניות הלימודים והשגת המטרות הנדרשות.
• לתהליך הבניית הידע במהלך הלמידה.
• לטיפוח יכולת קוגניטיבית גבוהה במגוון תחומים והקשרים.
• לטיפוח חשיבה ביקורתית ויצירתית

הפעלתן של אסטרטגיות חשיבה אינה מתחוללת בחלל ריק ודורשת בסיס של ידע עמוק.
לא ניתן לשאול שאלות משמעותיות המובילות לחיפוש תשובות בעלות ערך ללא ידע מוקדם לגבי התחום שלגביו נשאלת השאלה. גם לא ניתן לערוך השוואה משמעותית ללא ידע על
המושווים ועל מטרת ההשוואה. מכאן שלא רצוי ללמד את החשיבה כמקצוע עצמאי, במנותק
מתוכני הלימוד.

מבוסס על: "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה"- מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט, משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית.

התמחות בהוראה

2009-05-25T08:23:00.000-07:00

בימים אלה, לאור תהליכי ההערכה המסכמת הנערכים בבתי הספר המעסיקים מתמחים בהוראה, ראינו לנכון לפרסם כאן שאלות ותשובות לגבי נושא ההתמחות בהוראה:

ש: מה זו התמחות בהוראה?
ת: שנת הכניסה להוראה מהווה שנת 'התמחות בהוראה' (סטאז'), שנגזרת מתפיסת ההוראה כפרופסיה. המטרות המרכזיות של שנה זו מתמקדות בהתפתחות המקצועית של עובד ההוראה המתחיל, תוך פיתוח תרבות קליטה והערכה במערכת החינוכית הקולטת. עבודת ההוראה של המתמחה מתבצעת בליווי חונך מקצועי, לצורך תמיכה ועיצוב דפוסי עבודה פרופסיונאליים, תוך איתור מתמחים שמתקשים בהשתלבות בעבודה. הצלחה בשנה זו מהווה תנאי לקבלת רשיון לעיסוק בהוראה (מתוך אגף התמחות בהוראה).
ש: מה הן הנחות היסוד של ההתמחות בהוראה?
ת: שלושת המימדים שמרכיבים את התפתחותו הפרופסיונאלית של עובד ההוראה המתחיל הם: המימד הפרסונאלי, המימד הפרופסיונאלי והמימד האקולוגי סביבתי. בשלב הכניסה למקצוע נחשף המתמחה למצבי למידה חדשים בתנאי אמת. שלב זה מאופיין בקשיים רבים ועובדי הוראה מתחילים זקוקים לתמיכה מקצועית, חברתית ורגשית. התמיכה תשלב: א. תמיכה מצד המוסד הקולט ומצד המוסד המכשיר ב. תמיכה אישית ותמיכה קבוצתית.
ש: מה היא חונכות?
ת: החונכות היא תפקיד מקצועי חדש במערכת החינוך, שיש לו גופי ידע ומיומנויות משלו. תפקידיו הם:
ללוות את הסטאז'ר במכלול פעילותו החינוכית בביה"ס, להוות חוליה מקשרת בין הסטאז'ר ובין המרכיבים השונים בביה"ס, ליבון תוכניות הלימודים, נושאים מרכזים, והסברים נוספים, מתן עזרה להשתלבות טובה בצוות ביה"ס, הכרת בעלי התפקידים, סיוע לסטאז'ר בפתרון בעיות שוטפות במהלך השנה, תמיכה בעבודת הסטאז'ר והערכת עבודתו, פגישות סדירות עם הסטאז'ר, קשר עם המדריכה המלווה מהמכללה, דווח תקופתי ומסכם בכתב.קיים תהליך מובנה של הכשרה מקצועית לחונכים. הקורסים למורים חונכים מתקיימים במכללות ובאוניברסיטאות.
ש: כיצד מוערכת עבודת המתמחה?
ת:השיח הרפלקטיבי על עבודת המתמחה בסדנאות ההתמחות שהוא עובר הוא כלי משמעותי להתפתחות מקצועית, בנוסף, תהליך התפתחות מקצועית מתבסס בין השאר על תהליכי הערכה מעצבים ומסכמים. לכן, תהליכי ההערכה בשנת ההתמחות מתבצעים על ידי בעלי תפקידים בשדה ולא על ידי המוסד המכשיר.
ש: מה הם התהליכים העיקריים בשנת ההתמחות?
ת: 1. בשנת ההתמחות מועסק המתמחה בערכת החינוך, בזיקה לתחומי הכשרתו, בהיקף של שליש משרה לפחות, בטווח של ששה חודשים לפחות באותה שנת לימודים, בשכר, והוא בעל זכויות וחובות כדין כל עובד הוראה.
2. שנת ההתמחות מחייבת את המתמחה לעסוק בהוראה, תוך ליווי מקצועי של חונך, שהוא איש סגל במערכת החינוכית בה עובד המתמחה.
3. שנת ההתמחות מחייבת את המתמחה להשתתף, לצד עבודתו, בסדנת תמיכה פרופסיונלית במוסד המכשיר (מכללה/ אוניברסיטה).
4. קיימים רכיבי הערכה, כסטנדרטים אחידים לכל המתמחים, תוך התאמה לשכבת הגיל והמקצוע. באמצע שנת ההתמחות מתקיים תהליך מובנה של הערכה מעצבת על ידי חונך, ובסיום שנת ההתמחות מתקיים תהליך מובנה של הערכה מסכמת על ידי ועדת הערכה, בראשות מפקח.
5. גף התמחות בהוראה מקיים קשרי עבודה רציפים עם המוסדות המכשירים ועם הפיקוח במחוזות, לצורך הטמעה, הפעלה ומעקב.
ש: מה התעודה המתקבלת בסיום התהליך?
ת: מתמחה שעמד בהצלחה בדרישות ההתמחות, יקבל רישיון לעיסוק במקצוע ההוראה

מצ"ב חוזר מנכ"ל הנוגע לעניין ההתמחות בהוראה.

שבתון שנה"ל תש"ע

2009-04-25T00:38:00.000-07:00

למידה לאורך החיים LifeLong Learning בפסג"ה

2009-01-18T01:07:00.000-08:00

מושג הלמידה לאורך החיים LifeLong Learning נהגה לראשונה על ידי בזיל יקסלי ואדוארד לינדמן בשנות ה-20 של המאה ה-20. הם סיפקו את הרקע האינטלקטואלי להבנת החינוך כהיבט מתמשך של חיי היום-יום.
הגדרתו של דר' אלכס שניידר, מפקח - פיתוח אמצעי הוראה והדרכה באגף מרכזי פסג"ה במשרד החינוך למידה לאורך החיים בהתייחסות למערך העבודה במרכזי פסג"ה(L.L.L) הינה:
"גישה המתייחסת לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה כאל פעילות נמשכת ובלתי פוסקת לכל אורך הקריירה המקצועית שלהם. ביסודה מצויה תפיסה רחבה לגבי הכשרתו, תפקידו ומעמדו של עובד ההוראה במוסד החינוכי ובחברה. תפיסה זו מכירה במורכבות עיסוקו ובאחריותו החברתית של עובד ההוראה. הלמידה לאורך החיים מכוונת קודם כל לענות לשני צרכים יסודיים של עובד ההוראה, הקשורים זה בזה:
א. הצורך להתעדכן , להתמקצע ולהרחיב את הידע ואת המיומנויות הדידקטיות, בתחום הייחודי של עיסוקו ובתחומים נוספים המרחיבים אופקים.
ב. השאיפה של עובד ההוראה להתקדם בסולם הדרגות והתפקידים המקצועיים במוסד החינוכי ובמערכת החינוך, על פי רצונו, יכולתו והאפשרויות הקיימות במציאות.
ללמידה לאורך החיים יש גם ערך מוסף: עובד ההוראה מתנסה בעצמו, כלומד, בפעילות הוראה של מומחים ושל מורים עמיתים ,דבר המעמיק את הבנתו את הלומדים ואת תהליך הלמידה, מגביר את רגישותו כלפיהם ומעודד את הרפלקציה הבלתי פוסקת שלו לגבי הוראתו.מגוון המסגרות הלימודיות אותן יצר מרכז פסג"ה קרית מוצקין, מאפשרות למידה לאורך החיים במסגרת חינוך פורמאלית הכוללת למידה דיסציפלינרית בהלימה לתחום הדעת שאותו מלמד המורה וכן ניתנת אפשרות ללמידה במסגרות רוחב בהן הדגש הוא על מיומנויות ואסטרטגיות (הערכה, ארגז כלים להוראה מיטבית ועוד). כל זאת, תוך סיוע לעובד ההוראה לפתח את יכולותיו ולממש את שאיפותיו במהלך כל הקריירה המקצועית החינוכית שלו.
במערך ההשתלמויות במרכז פסג"ה קרית מוצקין, ניתן לראות את יישום ההשתלמויות בתהליכי העבודה היומיומיים בבית הספר וכהעשרה אישית וקידום עולמו המקצועי של המורה.

יום עיון לגגנות- "מיומנויות חשיבה בגן הילדים"

2008-10-04T22:06:00.000-07:00

"...תפקיד החינוך הוא ללמד את הילד לחשוב ולא ללמדו מה לחשוב.../ ג'ון דיואי

כמסורת מרכז פסג"ה קרית מוצקין, התקיים ביום רביעי 24.9.08, יום עיון לגננות האזור, בנושא "מיומנויות חשיבה בגן הילדים". יום העיון נפתח בנגינת אנסמבל הכנרים הצעירים והמוכשרים של קונסרבטוריון קרית ביאליק, שניגנו מחרוזת שירי כלייזמרים לכבוד ראש השנה בהנחייתו של מר אריה מרכוס ובניהולה של הגב' אנה אסף.
נשאו דברי ברכה, הגב' מרים גל, מרכזת הפיקוח על גני ילדים במחוז חיפה והנחתה גב' אילה בן-עוז, רכזת הגיל הרך בפסג"ה.
ההרצאה המרתקת של דר' יורם הרפז "חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך וחשיבה"שסקרה את נושא ה"חשיבה הטובה", הבהירה את המושגים השונים הקשורים לנושא ודרכי יישום של פיתוח חשיבה.
דר' יורם הרפז מחלק את הכישורים של "חושב טוב" לשלושה היבטים: מיומנויות חשיבה, נטיות חשיבה והבנה של ידע ומכנה את התמצית הזו בשם מנ"ה של חשיבה טובה. דר' יורם הרפז הרחיב את בדיבור על ההגורמים להנעת התנועה להתפתחות החשיבה לשבעה גורמים:
1 . כלכלת ידע- כלומר הצורך באנשים היודעים לעבוד עם ועל ידע (לאתר, לארגן, לעבד, ליישם, לייצר ידע).
2. חברה דמוקרטית- טיפוח חברה דמוקטית המבוססת על אזרחים המסוגלים לחשיבה פעילה ועצמאית
3. תמורות מהירות- התעוררות הצורך באנשים היודעים לחשוב על פתרונות לבעיות חסרות תקדים
4. למידה טובה- למידה תוך כדי חשיבה
5. מצב הידע- התפוצצות המעבר מהקניית גופי ידע לחשיבה
6. קסמו של חינוך החשיבה- פיתוח יכולת אנושית שהיא תנאי למימוש אידיאלים והשגת מטרות.
7. משבר כרוני- המשבר המתמשך בחינוך המודרני, לימוד החשיבה כפתרון זמין

דר' הרפז צמצם את התיאוריות הרבות לשלוש "תיאוריות על": גישת המיומנויות, גישת הנטיות וגישת ההבנה. על פי גישת המיומנויות יש לצייד את החשיבה במיומנויוצת הכוללות כלי חשיבה, מסגרות חשיבה, מארגני חשיבה, טכניקות, אסטרטגיות והיוריסטיקות.
גישת הנטיות המתייחסת לתכונות אינטלקואליות (נטיה לסקרנות, נטיה להרפתקנות, נטיה למטאקוגניטביות ועוד). גישת ההבנה שבה רואה דר' הרפז את הבסיס לחשיבה טובה והמוגדרת כביצוע שפירושה הוא היכולת לבצע מהלכי חשיבה עם מה שמובן.

מבוסס על חשיבה טובה מאת דר' יורם הרפז (הד החינוך, כרך פ', גליון 6, פברואר 2006)

סוף שנה בפסג"ה

2008-06-22T01:40:00.000-07:00

שנה"ל תשס"ח הסתיימה ויחד עימה כלל ההשתלמויות. משובי הערכה אשר התקיימו עם סיומה של כל השתלמות הציגו שביעות רצון והתאמה לקהל היעד תוך עמידה ביעדי ההשתלמויות, רכישת מיומנויות וכלים יישומיים לעבודה בשטח.

מרכז פסג"ה קרית מוצקין פרסם בימים אלו מערכת השתלמויות חדשה ועדכנית לשנה"ל תשס"ט. מערך ההשתלמויות נבנה בהלימה לצורכי השטח והפיתוח המקצועי של המורים וכולל בתוכו את כלל תחומי הדעת תוך חלוקה לשכבות גיל (גן, יסודי ועל יסודי) והתייחסות לנושאים נוספים, על תחומיים. מיטב המרצים נבחרו להיכלל במערך ההשתלמויות למען איכות ההוראה והלמידה.
כמו- כן, ייפתחו השנה השתלמויות חדשות וייחודיות הנותנות מענה ומגוון רעיונות לעבודה בשעה הפרטנית הכלולה ברפורמה-"אופק חדש" והתייחסות לאופק הפדגוגי של משרד החינוך. השתלמויות אלה כוללות בין השאר: ממריאים בהישגים בשעה הפרטנית בהנחיית דר' שוש בראון, דיאלוג משמעותי מורה-תלמיד דר' לילי פאוקר ועוד.

יש חינוך אחר ?!...

2008-06-01T13:38:00.000-07:00

מאות אנשי חינוך, מנהלים, סגנים וצוותים מובלים מכל בתי הספר באזור הקריות הגיעו לכנס השנתי שהתקיים ע"י מרכז פסג"ה קרית מוצקין באשכול פיס בתיכון ק. חיים. בנושא :
"יש חינוך אחר?", אישי יותר- משיג יותר.
הגב' ציפי מיה מנהלת הפסג"ה ,אשר כבכל שנה הציגה סוגיה חינוכית חדשה לסדר היום, סוגיה אשר דרכה ניתן להעיף מבט על עשיות חינוכיות , יוזמות , ללמוד מהצלחות ולפתח צוהר להיכרויות אקדמיות במגוון זוויות נוספות עם מיטב המומחים והשנה בעקבות החלת תכנית לחינוך אישי בכמה בתי"ס בארץ ותוספת מספר רב של שעות פרטניות למערכת פנה הזרקור, אל מחוץ לגבולות המחוז קצת רחוק מכאן .... דרומה מכאן דוקא אל העיר בת ים
בכנס העלה על נס יוזמה יישובית מצליחה מודל לחינוך אישי – מודל בת ים
תכנית ייחודית הצוברת הישגים והערכה בקרב אנשי חינוך ומשמשת מודל לחקר ולמידה
באמצעותה ניסו באי הכנס לענות על השאלה מה עוד ניתן לחדש היש באמת חינוך אחר?......
האם אישי יותר באמת משיג יותר?...וכיצד....לא תמיד יש תשובות והתשובות חלוקות אבל כל שלל המנהלים והמורים שגדשו את המקום יצאו והצטיידו בחמר למחשבה ממיטב המרצים :
מר יעקב הכט סיפר לנו על חינוך אישי במודל בת ים, ד"ר צביה ולדן שאלה האם מורה אישי הוא גם מורה לחיים? וד"ר אשר עידן נתן לנו מבט על הלמידה האישית בעידן הבא...
הגב' שרה דר מפקחת בתיה"ס העי"ס ומפקחת פסג"ה, העלתה על נס את חשיבות הלמידה האישית תוך התבוננות בעולם ההוראה, מפקחת החינוך היסודי הגב' נירה רוזנהיימר סקרה בנאומה את החינוך האישי בשישים שנה ומנהל המחוז מר אהרן זבידה הסביר את חשיבות " אופק חדש" ליישום חינוך אישי ושיפור איכות ההוראה.

מר יעקב הכט, הדגים את מודל החינוך האישי. מודל בת ים לחינוך אישי תוך כדי תרגום עולם ערכים זה לעולם המעשה החינוכי: מרכיב מרכזי במערכת הבית ספרית הינו מערך חונכות בית ספרי אשר במהותו מושתת על קשר אישי בין חונך מבוגר לקבוצת תלמידים קבועה ומצומצמת ( 15 עד 20 תלמידים) במסגרת קבוצתית ובמסגרת אישית.
המסגרת הקבוצתית פועלת כקבוצת תמיכה רגשית חברתית וקוגניטיבית המאפשרת העצמת החברים בה , הקלה בהתמודדותם עם מצבי חיים שונים, בניית כוחות פנימיים ורכישת מיומנויות חברתיות שונות.
המסגרת האישית נשענת על קיום קבוע של מפגשים אישיים בין החונך לתלמיד, תוך יצירת מערכת קשרים אישית, דיאלוגית, מכבדת ומכילה המאפשרת לתלמיד חיפוש אישי התנסות וצמיחה במרחב מגונן ובטוח. בעקבות תהליך זה משפר התלמיד את דימויו העצמי, מאמין ביכולותיו, מביאם לידי מימוש, משפר את הישגיו הלימודיים והאישיים ומתווה את שייכותו לחברה וחלקו בה. המערכת הבית ספרית מהווה מרחב כולל בו מתקיים החינוך האישי בסיוע מערכת הייעוץ הבית ספרית וכלל חברי הצוות החינוכי. עם התרחבות המודל וצמיחתו לאורך שכבות הגיל השונות בבתי הספר נוצר מרחב חינוכי הפועל ומדבר את שפת החינוך האישי בכל מרחבי העשייה והלמידה של בית הספר – אקדמיים וחברתיים כאחד.

ד"ר צביה ולדן , ראש מיש"ם – מכון יוזמות, שפה ומחשבים ממכללת בית ברל, שיקפה את מהות ההבדלים בין מורה לרגע, מורה לשנה ומורה לחיים תוך התייחסות למעמד המורה ותנאי ההוראה דרך צמצום מספר התלמידים בכיתה אשר לדעתה מהווה תנאי הכרחי לעבודה משמעותית מול התלמידים וליצירת תנאים לשיחה ולהידברות.
העיקרון איננו כלכלי ולכן אין פירושו בהכרח הכפלת חדרים והוספת מבנים, לדעתה, אפשר להכניס שני מורים לכיתה, אפשר לתכנן הקבצות (לא על-פי הישגים, אלא על-פי הזדמנויות לשוחח, להישמע ולהשמיע), אפשר להאריך את היום ולהגמיש את המסגרות. במהלך הרצאתה, העלתה מספר סוגיות נוספות:
האם איגוד מקצועי למורים טוב או רע? מאין אנו למדים על מעמדם הנמוך של מערכת החינוך ובית-הספר?
בסיכום דבריה טענה שאסור שמבחני הבגרות יהיו חזות הכול. המורים חייבים להציע מדדים חלופיים, המבטאים מגמות חינוכיות, ולא רק מייצגים ידע.

את יום העיון המרתק סיים ד"ר אשר עידן, מנהל " תוכנית לניהול עתיד " בפקולטה לניהול בבית הספר למנהל עסקים באונ' ת"א והציג את הלמידה בעידן הדיגיטאלי: לדעתו, מזה אלפי שנים מהוות טכנולוגיות המידע גורם מרכזי בקביעת אופני האינטראקציה בין בני האדם. בתרבויות בעל-פה האופן הדומיננטי של האינטראקציה הוא השיחה בין יחידים. אנו, דור ההורים והמורים, שבויים במידה רבה באופן האינטראקציה המונולוגי, שכולל את המדע, הפילוסופיה, החינוך, העיתון, הטלוויזיה והדמוקרטיה.בשנים האחרונות רשת האינטרנט משנה לחלוטין את הכיוון, שכן היא מחזירה אותנו לאופן האינטראקציה השיחתי. שינוי זה בולט במיוחד בדור השני של האינטרנט, הקרוי ווב 2.0 (Web 2.0). עקרון היסוד בווב 2.0 הוא שתוכן המשתמשים מחליף את תוכן התאגידים וכל תוכן צנטרליסטי אחר, כמו משרד החינוך או האוניברסיטה. שבעה מתוך עשרת אתרי האינטרנט הפופולאריים בעולם בשנת 2008 הם תוכן של יחידים כמו ויקיפדיה, האנציקלופדיה האינטרנטית שכל אחד יכול לכתוב בה.

לאדוני באהבה

2008-06-01T00:53:00.000-07:00

עשרות גננות הגיעו למפגש קולנועי- חוויתי "לאדוני באהבה". הפעילות כללה צפייה בקטעי סרטים על דמות המחנך ודיון עם מר נועם פייהולץ.

במהלך המפגש, העלו הגננות זכרונות, חוויות ומחשבות על תהליכי החינוך הפורמלי שלהן עצמן בכלל ועל גן הילדים בפרט.

המפגש איפשר התכנסות חברתית, גיבוש ובמה להחלפת דעות. המפגש התקיים בשעות אחה"צ וכלל קבלת פנים עשירה. האווירה היתה פוריה ומאתגרת והמשובים מצביעים על רצון להמשך פעילויות דומות.

את היוזמה הובילה רכזת הגיל הרך, הגב' אילה בן- עוז

מילון מושגים לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה

2008-05-18T03:37:00.000-07:00

ההתפתחות המקצועית של עובד ההוראה מתמקדת בשיפור מתמיד של הידע המקצועי בתחום ההוראה-הלמידה-ההערכה (ידע דיסציפלינארי, ידע על לומדים וידע על תכנון והפעלה של אסטרטגיות הוראה-למידה-הערכה), תוך הקפדה על חדשנות ועל עדכנות. המרכיבים השונים מתאפיינים בהתייחסות לעובד ההוראה כאל לומד מבוגר, כלומר הלמידה מתבססת בעיקר על ניסיונו המקצועי ומאפשרת רפלקציה וחקר על עבודתו עם עמיתיו תוך גיבוש של תובנות פרקטיות לגרעין ידע מקצועי חדש בתחום המומחיות בהוראה.

במהלך ההכנות ליום העיון "יש חינוך אחר", החלטנו להכין מילון מושגים פדגוגיים אשר מבהירים, מסבירים ומגדירים מושגים ומונחים מתוך עולם הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה. המילון מכיל 60 מושגים שנלקטו ונאספו מתוך חוזרי מנכ"ל, מאמרים, מקורות מידע מקוונים וספרות מקצועית לרווחת העוסקים במלאכת הפיתוח המקצועי לעו"ה.
המושגים נבחרו מתוך צרכי השטח ורצון של מנהלים להגדיר בפני צוותי ההוראה יעדים ומטרות המושתתים על המונחים.
קישור למילון

"יש חינוך אחר" - יום עיון למנהלים 20/5/08

2008-05-12T11:04:00.000-07:00

בתאריך 20/5/08, יום שלישי , ט"ו באייר , תשס"ח. יתקיים יום עיון למנהלים , סגני מנהלים וצוות מובילים בביה"ס. יום העיון ייערך בתיכון קרית חיים רחוב הגדוד העברי 48, בנושא: " יש חינוך אחר" אישי יותר- משיג יותר.
יום העיון נבנה מתוך התפיסה הרעיונית הרואה את החינוך במדינת ישראל בראי העתיד, בשישים השנה הבאות ... לשם כך, נבחרו מיטב המרצים בתחום החינוך והעתידנות: מר יעקב הכט, דר' צביה ולדן ודר' אשר עידן, במטרה ליצור עבור קהל עובדי הוראה ראייה רחבה והתבוננות לעבר העתיד. יום העיון נבנה בזוית הראייה של למידה וחינוך אישי החל מניתוח מודל בת –ים לחינוך אישי בהנחיית מר יעקב הכט, דרך התייחסות למורה אישי - על ידי דר' צביה ולדן, ראש מיש"ם- מכון יוזמות , שפה ומחשבים ממכללת בית ברל, אשר תשקף את מהות ההבדלים בין מורה לרגע, מורה לשנה ומורה לחיים. לבסוף ירצה דר' אשר עידן מנהל "התוכנית לניהול עתיד" בפקולטה לניהול בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת ת"א ויציג למידה אישית בעידן הדיגיטאלי.

איתור צרכים בפסג"ה קרית מוצקין

2008-03-31T02:54:00.000-07:00

בימים אלו נערך מרכז פסג"ה קרית מוצקין לאיתור צרכים של המנהלים והמפקחים לשנה"ל תשס"ט. לשם כך נבנו שאלונים שנשלחו לכלל המנהלים אשר מזינים את הפסג"ה ותואמו תאריכים למפגשים משותפים של הפיקוח, מנהלים וצוות הפסג"ה. מטרת המפגשים אלו היא ל"תפור חליפה" מותאמת לכל בית ספר בהלימה לחזון, לקדימויות וליעדים, תוך מתן מענה להתפתחות המקצועית של עובדי ההוראה באיזור. במהלך השיחות, נדון ברכיבי תוכנית העבודה של מנהלי בתי הספר, בתפקידו של המנהל כמנהל משאבי אנוש וכאחראי על תהליכי ההתפתחות המקצועית של עובדי ההוראה בבית ספרו, בדרכים שבהן הוא מתכנן, ממפה ועוקב אחר ביצוע תהליכי הפיתוח המקצועי בבית ספרו. בנוסף, ייבחנו יישומי הלמידה של השתלמויות קודמות בתוך כותלי בתי הספר.

מאגר המרצים של הפסג"ה ייבנה בהתאם לדרישות השטח. ההשתלמויות אשר תפתחנה בשנת הלימודים הבאה, תנבענה מתוך הרצון לענות על בקשות המנהלים ודרישות המפקחים ובהתאם לדגלי משרד החינוך.

"אבניים"- השתלמות תנ"ך למורי החטיבה העליונה

2008-03-04T02:48:00.000-08:00

רקע – מכון אבניים
מלאכת ההוראה והחינוך היא מעשה מורכב, מרתק ותובעני. בכל יום מתמודדים מורים עם שלל סוגיות מורכבות, המקפלות בתוכן רבדים רבים, מקצועיים ואישיים. שיעורי התנ"ך מזמנים למורים הזדמנויות רבות לברר שאלות של ידע, זהות, תרבות וחברה, שאלות הנוגעות להם-עצמם ולתלמידיהם כאחד.

בסדנאות אבניים הידע של המורים וניסיונם המקצועי והאישי, קולם, חוויותיהם, צרכיהם ולבטיהם עומדים במרכז הדיון. הסדנה נשענת על התכנים שהמשתתפים מביאים עמם, באמצעות כתיבה של "סיפורי הוראה" ודיון עליהם במסגרת הקבוצה. אלה מאפשרים התבוננות עצמית, שיתוף בידע, למידת עמיתים ושיפור האיכויות המקצועיות והאישיות, הן בתחום הדעת והן בשאלות פדגוגיות.

מכון אבניים עוסק בפיתוח ידע מעשי של אנשי שטח בחינוך ובהפצתו במערכת החינוך, מתוך מטרה להביא לשיפור איכות החינוך וההוראה, לקדם תרבות מקצועית המבוססת על שיתוף ועל למידה מניסיון ולהציב בחזית השיח החינוכי את אנשי השטח העושים את מלאכת החינוך.

ההשתלמות
במחצית הראשונה של שנת תשס"ח קיימנו במרכז הפסג"ה השתלמות למורות ולמורים לתנ"ך. מטרת ההשתלמות היתה ליצור שיח מקצועי ופתוח, אשר נשען על הידע שמביאים חברי הקבוצה להשתלמות, לצורך ליבון סוגיות פדגוגיות וערכיות, חיזוק הידע הדיסיפלינרי ושכלול היכולות הדידקטיות של המשתתפים. את הסדנה הנחו גב' איריס יניב ומר תומר בליטי-דגן.

בתחילת ההשתלמות קראנו סיפורי הוראה העוסקים בהוראת תנ"ך, מתוך ספריית אבניים. דרך הקריאה והדיון יצרנו היכרות מעמיקה בין המשתתפים לבין עצמם ובינם לבין סיפורי ההוראה ככלי מרכזי ללמידה. בנוסף, יצרנו את התנאים לקיום של שיח מקצועי משתף, שבו ניתן לחשוף לבטים ודילמות, להעלות קשיים ופתרונות, וללמוד איש מרעהו.
בהמשך, כתב כל משתתף סיפור הוראה משלו – מניסיונו האישי כמורה, בליווי של הקבוצה והמנחים. הסיפורים שיקפו את ידע התוכן שביקשו המשתתפים ליצור בכיתותיהם, את שיקולי הדעת הפדגוגיים שלהם, את הערכים המנחים את הוראתם ועוד. כל סיפור הובא לדיון מונחה בסדנה, ושימש נקודת מוצא ללמידת הכותב והקבוצה, כשהשאלות, התובנות והידע לסוגיו – מובא לקבוצה הן על ידי המנחים והן על ידי המשתתפים.

כל משתתף בסדנה נחשף למורכבות של מעשה ההוראה על היבטיה השונים והאופן שבו הם נפגשים למכלול אחד במפגש עם התלמידים. המשתתפים למדו דברים חדשים, ובנוסף – הם הביאו את עצמם לקבוצה, ופגשו מורים אחרים באופן מעמיק יותר. הצלחנו לפתוח את דלת הכיתה ו"להביא את הכיתה אל ההשתלמות". אנו מקווים ומאמינים שהצלחנו גם "להביא את ההשתלמות אל הכיתה".
----------------------------------------------------------------------------------

השתלמות - פעילויות במתמטיקה לתלמידים בכתות ד'- ו' לפי דגשים בתוכנית הלימודים החדשה

2008-03-02T01:33:00.000-08:00

ההשתלמות נבנתה ומועברת על ידי נעמי חדד, המנחה המחוזית למתמטיקה ומדריכות נוספות.
ההשתלמות מיועדת למורים המלמדים מתמטיקה בכתות ד' עד ו' המעוניינים להתחדש ברעיונות לפעילויות בכתות על פי תוכנית הלימודים החדשה.
בהשתלמות יושם דגש על טיפוח תובנה חשבונית ותובנה גיאומטרית, שאלות מילוליות ומשימות חקר, תכונות וקשרים בין מושגים, טיפוח שפה מתמטית ועיסוק במשימות אורייניות.

במהלך ההשתלמות ינתחו המורים פריטים מתוך מיצ"בים קודמים על פי אסטרטגיות חשיבה, רמות החשיבה, רמות קושי ואחוזי הצלחה כמו גם שכבת הגיל בה מתחילים ללמוד נושא זה.

היקף ההשתלמות: 14 שעות גמול

פריסת ההשתלמות: 2 מפגשים של 4 שעות ו- 2 מפגשים של 3 שעות.
מועדי ההשתלמות: ההשתלמות תתקיים בימי רביעי החל מהשעה 16:00 .
תאריכי המפגשים : 11.3, 25.3, 8.4, 29.4
מקום ההשתלמות: מרכז פסג"ה מוצקין רח' שפרינצק 13.
מרכזת ההשתלמות: נעמי חדד hahaifa@education.gov.il‏ 050-5675272
הרשמה: ‏נא למלא את הטופס המצורף ולשלוח למרכזת ההשתלמות בדואר אלקטרוני או בפקס למס' 8632435‏

ההשתתפות בהשתלמות כרוכה בתשלום של 30‏₪ למרכז פסג"ה קרית מוצקין
טופס ההרשמה נמצא באתר הפסג"ה.

2008-02-24T12:53:00.000-08:00

חינוך בכותרות

2008-02-24T02:32:00.000-08:00

מערכת החינוך בכלל ומרכז פסג"ה קרית מוצקין בפרט, מביעים גאווה, סיפוק והערכה להישגי בתי הספר באזור ההזנה של המרכז ע"י פתיחת אתר "חינוך בכותרות" המצוי בתוך אתר הפסג"ה.
הרעיון נולד מתוך רצון לשקף את איכויות הלמידה של בתי הספר השונים ולשקף את מידת ההשקעה בקידום ומינוף הישגי לומדים. הפרסום באתר מיועד להניע ולהוביל בתי הספר נוספים למצוינות.
התחומים והנושאים אותם מובילים בתי הספר השונים, משקפים את העמקת הידע, את ההיבטים הפדגוגיים והחברתיים, את האקלים הבית ספרי ואת רמת היצירתיות וההנעה ללמידה. כל זאת, תוך הרחבת תחומי העניין בקרב הלומדים.
ייחודם של בתי ספר מקדמי-מצוינות מתבטא בין השאר בזיהוי והובלת פרויקטים המותאמים לקהילת בית הספר, בנייה של תוכנית לימודים ותוכניות חינוכיות הנגזרות ממיפויים פנים בית ספריים, פיתוח והעצמת צוות בית הספר על ידי השתלמויות, הדרכה, לווי ויעץ הניתנים על - ידי מרכז פסג"ה קרית מוצקין .

בתוך האתר אנו מרכזים פרסומי עיתונות אודות הצלחות ופרויקטים ייחודיים של בתי הספר. איגום הפרסומים תחת גג מרכז פסג"ה קרית מוצקין מאפשר חלון לעשייה , למידה מהצלחות ותיעוד תהליכי הל"ה ייחודיים.

השתלמות גישור בבית ספר נרקיסים- קרית טבעון

2008-02-17T02:32:00.000-08:00

בית ספר "נרקיסים" בקרית טבעון, השתלם לאורך השנה בנושא גישור.
ההשתלמות נבחרה ע"י מנהלת ביה"ס הגב' לאה קוטר ובשיתוף מרכז פסג"ה קרית מוצקין. ההשתלמות מציגה שיתוף פעולה בין מרכז פסג"ה לבין המרכז לגישור של אוניברסיטת תל אביב בהנחייתה של הגב' דרורה גבע.
הגישור בבסיסו, הוא מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה. בשנים האחרונות, הוכרו יתרונותיו של ההליך והומלצו אף על ידי הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון אהרון ברק. זאת, תוך הדגשה שהוא מהווה גם השקפת עולם ותרבות חיים המבוססת על דו-שיח משתף ולא על לעומתיות. הכלים והמיומנויות המשמשים בגישור, הם דרך להידברות המאפשרת את ההכרה וההבנה של העמדות והאינטרסים של השני. זוהי דרך לניהול מו"מ, לתקשורת בין-אישית,שיש בה היבטים של סובלנות, סבלנות, הקשבה וכבוד הדדי. רכישת מיומנויות וכלים גישוריים על ידי מנהלים, מורים, מעצימה את יכולתם להתמודד ולנהל מחלוקות בדרך של שלום והבנת כל ההיבטים של הצדדים הנוגעים בעניין.
מטרות הקורס: הקניית מיומנויות וכלי ניהול כדרך לשיפור עבודת צוות, הקניית כלים להתמודדות יום-יומית עם מחלוקות וקונפליקטים והכשרת מגשרים המעוניינים לעסוק בגישור .
במהלך ההשתלמות עסקו המורים בנושאים הנובעים מתוך מיומנויות הגישור: הקשבה פעילה, זיהוי אינטרסים מסוגים שונים, אמפתיה, העלאת אופציות והערכתן, הגעה להסכמות וכתיבת הסכם, משמעות ומהות הגישור כדרך ליישוב סכסוכים, סוגי קונפליקטים וסגנונות ניהולם ושיטות חלופיות לפתרון סכסוכים.

קמפוס הפסג"ה- לימודים בשנת שבתון תשס"ט

2008-02-11T02:07:00.000-08:00

לקראת שנה"ל תשס"ט רצינו לספר ולתאר בפניכם את ההשתלמויות המתוכננות עבורכם בקמפוס הפסג"ה:

המסע לפולין-
להלך ב"מחוזות הזיכרון" השתלמות ונסיעה לפולין:
תוכנית המסע כוללת שלושה שלבים: הכנה לקראת המסע, המסע והשיבה לישראל. שלב ההכנה למסע נועד להכין את היוצאים לחוויה הצפויה להם, מבחינה קוגניטיבית, רגשית וחברתית. ההכנה הקוגניטיבית כוללת הרצאות של חוקרים, מפגש עם אנשי עדות, מתן ביבליוגרפיה משלימה והעברת סדנאות הקשורות בתכנים .
חשיבות ההשתלמות נובעת מתוכן חוזר מנכ"ל, 1988, אשר בו משרד החינוך והתרבות הגדיר את מטרות המסעות לפולין.
המטרות: ברמה הקוגניטיבית – להכיר מקרוב את העושר התרבותי והרוחני ואת מלוא היקפם וחיוניותם של החיים היהודיים בפולין לפני מלחמת העולם
ברמה הרגשית - לנסות לחוש ולקלוט את משמעות עומק והיקף החורבן והאבדון של היהודים שנרצחו ושל היהדות שנעקרה ולהבין את רמת השפל המוסרי והדה- הומניזציה שהגיעו אליהם הנאצים.
ברמה החברתית- זיקה ולכידות עם ישראל, להיסטוריה ולעבר, תוך פיתוח תחושת שייכות לחברה הישראלית.
השתלמות היא בהיקף של 112 ש' ותפתח בחודש נובמבר 2008.
יד ושם בשיתוף מרכז משמעות קרית-מוצקין בהנהלתה של הגב' לאה גנור.
הלימודים יתקיימו לאורך כל השנה במפגש שבועי בימי ד' בבוקר

כוחה של מילה- קסם ההתחדשות
בהשתלמות זו תיערך חשיפה לעולם המילים ומשמעותן בעולם המילים.
כמות המילים הנאמרות היום היא ענקית – עשרות תחנות רדיו וטלוויזיה שבהם כל הזמן, ברצף אנשים מדברים. כמות הספרים, הכתבות והמאמרים המפורסמים בשנה אחת בימינו גדולה יותר מכל מה שנכתב במאה שנה בימים עברו. מוות וחיים ביד הלשון" (משלי יח') כמה חזקה היא כוחה של המילה.
האם עצרתם אי-פעם לחשוב כמה כוח יש בה, במילה?!המילה מרוממת. היא בוראת והיא יוצרת . בואו אתנו למסע של התחדשות בעקבות חקר במילים , תוך ניתוח נומרולוגי והתבוננות ברובדי השפה.

ההשתלמות בהיקף של 56 ש', תפתח בחודש נובמבר 2008.
הלימודים יתקיימו בימי ד' בבוקר, מנחה הגב' אסתר ליבי פנקס

אימון חינוכי – coaching
אימון מתרחש לא רק בתחום הספורט, אלא בכל תחומי החיים. תחום האימון הגיע בשנים האחרונות לרמת פופולאריות וביקוש מאוד גבוהה. יותר אנשים בוחרים לפנות אל coaching
יתר על כן, אנשים רבים בוחרים ללמוד את מקצוע האימון, אם כדי להפכו למקצוע עיקרי ואם כדי להוסיף כלים לארגז הכלים במקצוע הקיים. אימון הוא תהליך בו המאמן מסייע למתאמן להגדיר חזון ,מטרות, ואסטרטגיה כללית, לבנות תוכנית עבודה, ולפעול למימושה. המאמן והמתאמן מבהירים וממשיגים את הפסגות האישיות של המתאמן, ובודקים מחדש את העבר, לאור השאיפות. המאמן מלווה את המתאמן במסע להשגת מטרות. הם מסמנים יחד את ההזדמנויות שנקרות בדרך , ובודקים את האופן בו ניתן למצותם. המאמן והמתאמן מלבנים יחדיו את הסוגיות, החסמים, והבעיות המתגלים בדרך, מוצאים דרכי התמודדות ופתרון ומפיקים לקחים מכישלונות והצלחות .
בהשתלמות זו יקבלו המורים כלים משמעותיים להתמודדות עם תהליכי הוראה- למידה- הערכה בכתה אשר יאפשרו למורים להעצים את התלמידים ואת עצמם.
בסוף ההשתלמות תוענק תעודת הסמכה לכל משתלם ע"י איק"א- ארגון המאמנים הישראלי
השתלמות בהיקף של 112 ש' ותפתח בחודש נובמבר 2008.
הלימודים יתקיימו בימי ב' בבוקר, מנחה הגב' רונית אברהם

קואצי'נג בגרות- ארגז כלים להצלחה בבחינות
אימון הוא מקצוע המאפשר מיצוי הפוטנציאל האישי ושיפור הביצועים וההישגים האישיים והמקצועיים הוא מאפשר לעסוק ולטפל במה שאיננו נראה, ואפילו במה שאינו ניתן לראיה בתוך תבנית המחשבה הקיימת, ועוסק במקור לתוצאות וביצועים. במהלך האימון נגלה כיצד ניתן לפתח את היכולות החבויות בתלמיד שיבואו לידי ביטוי, ויקדמו את יכולתו להפיק תוצאות. המורה המאמן אינו צריך להיות בעל ידע רב יותר ממך, שכן אתה המומחה בתחומך. המורה המאמן, מומחה בניהול שיחות אימון וביצירת אינטראקציות שפותחות אפשרויות חדשות שיעדן הפקת תוצאות המאפשרות הופעת חופש פעולה חדש לתלמידיו. כל זאת, תוך הפיכת המתח, הפחד והלחץ הנובעים מבחינות הבגרות, לאתגר ולקרקע בטוחה לפעול ממנה. יש לצפות כי ככל שהקרקע בטוחה יותר כך הלמידה והתפתחות האישית של התלמיד תתעצם.
השתלמות בהיקף של 112 ש' אשר תפתח בחודש נובמבר 2008.
הלימודים יתקיימו בימי ד' בבוקר. מנחה ד"ר שושי בר- און

פיתוח מקצועי והכשרה להוראה בשילוב כישורי חשיבה מסדר גבוה

2008-02-04T01:35:00.000-08:00

לקראת שנת הלימודים הקרובה, תשס"ט, מתכנן מרכז פסג"ה קרית מוצקין השתלמות ייחודית שתכשיר מורים לשלוב כישורי חשיבה גבוהים בתהליכי הוראה-למידה-הערכה (הל"ה) בכיתה.
הטקסונומיה של בלום ברמותיה הגבוהות מאופיינת ביישום, אנליזה, סינתזה והערכה.
החשיבה מסדר גבוה מאופיינת בכך שהיא אינה אלגוריתמית, היא מורכבת, מובילה לפתרונות מרובים ומתייחסת לקריטריונים מרובים (שלעיתים סותרים זה את זה) היא כרוכה בחוסר ודאות, דורשת ויסות עצמי של הלומד, עוסקת בבניית משמעות ודורשת מאמץ מנטלי (Resnick, 1987).
סביבת למידה שמפתחת אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה כרוכה בהכשרת המורים לשלב בהוראתם באופן מודע אסטרטגיות חשיבה הכוללות הבחנה, הכללה, השוואה, היסק, יישום ופירוש, חשיבה סיבתית, חשיבה ביקורתית, חשיבה טיעונית ועוד אסטרטגיות מידעניות, תוך הטמעה אפקטיבית של טכנולוגיות המידע.
הרחבה והעשרת הידע התיאורטי -פדגוגי בהוראה המשלבת כישורי חשיבה מסדר גבוה, תעניק כלים דידקטיים למורים וללא כל ספק ישפרו ויקדמו את איכות ההוראה ותקנה נקודות ראייה חדשות באופני הלמידה ושיפור ההישגים.
עידכונים נוספים יבואו במרוצת השנה.

לומדים בקמפוס הפסג"ה תשס"ט

2008-01-27T03:57:00.000-08:00

"הלמידה החשובה ביותר עשויה להיות , הינה וחייבת להיות אישית, וולונטארית ומעורבת בחיים..." רנאלד גרוס

לקראת שנה"ל תשס"ט פותח מרכז פסג"ה קרית מוצקין קמפוס לשנת שבתון.
ההשתלמויות נבנו במיוחד לציבור המורים מותאמות לכלל המורים במטרה להעשיר את עולם הידע והחוויות.
כל ההשתלמויות מוכרות לגמול עם ציון ע"י הסתדרות המורים וארגון המורים .
מיטב המרצים נבחרו למערך ההשתלמויות .
רישום ובירור פרטים נוספים אודות קמפוס הפסג"ה – לימודים בשנת השבתון
אשמח לעמוד לרשותכם.

שירי קומם

אימון חינוכי coaching בפסג"ה

2008-01-27T02:19:00.000-08:00

"אדם יכול לקבל ערכים כמורה דרך לחייו רק אם גילה אותם. אך לא אם המציאם..." מרטין בובר

השתלמות אימון חינוכי במרכז פסג"ה קרית מוצקין ,נבחרה במטרה להעניק למפקחים, מנהלים וצוותי הוראה כלים להתבוננות , התייחסות ועשייה חינוכית מיטבית. היכולת לשקף את העבודה החינוכית בדרכים מגוונות מאפשרת דרך חדשה לפעולה.
האימון החינוכי מחזק את המימד התוצאתי של coaching . מבססת אותו על יסודות פילוסופיים אונברסליים ועל " ארגז " כלי חשיבה , מודלים וכלים יישומיים שנבחרו בקפידה משמונה תחומי ידע, מחקר ויישום שונים :פילוסופיה, ספורט, פסיכולוגיה, ניהול , שיווק, עקרונות המקצוענות, סוציולגיה ו" מנטורינג".
כלים אלה לוקחים את המתאמן למסע אישי מרתק אל עתידו.
כל אחד מכלי האימון מוצג בשני אופנים:
*כפי שנתפש ומתבצע בתחומו
*כפי שנעשה בו שימוש בתהליך ה- coaching

מטרות האימון החינוכי :
*להבהיר בצורה ברורה ומוגדרת את חזונו וייעודו של המתאמן = בניית אסטרטגיה 'שיא ההצלחה' האישית
*השגת תוצאה מעשית בפועל המביאה את המתאמן קרוב ככל האפשר למימוש חזונו וייעודו
*להקנות למתאמן את דפוסי החשיבה, עקרונות הניהול האישי ואופני הביצוע הנגזרים באופן ישיר מההצלחה שלו,או בקיצור : " ללמד את המתאמן להצליח "
*ללמד להצליח = לפתח אינטליגנציה רציונאלית

מכאן שמטרת coaching הינה הצלחה:"להניע אנשים לתוצאות יוצאות מגדר הרגיל בחייהם, במסלולי הקריירה, בעסקיהם ובארגונים בהם הם פועלים " ( מתוך הקוד האתי של ה - F.C.I – האיגוד הבינלאומי לקואוצ'ינג )
האימון החינוכי מפתח את כלי הניהול אצל המנהל /מפקח / המורה בכתה , תוך הדגשת תוצאות של התהליך - הבנת עקרונותיה של החשיבה התוצאתית והבנת המשמעות של התוצאה ככלי בהשגת עצמה. חשיבה תוצאתית היא ניסיון לשלב, כבר בגישה הבסיסית ובאופן מובנה, פתרון אשר לפחות יצמצם את הבעיה, וזאת על ידי הפיכת התוצאה העתידית עצמה לכלי , מודל ושיטה שיכוונו לתהליכי הביצוע הנכונים ביותר.
לאיש חינוך המתבסס על הגישה התוצאתית יש ארבעה תפקידים ו-ארבעה מדדים מרכזיים להצלחתו בתחום הפדגוגי :
1. בניית אסטרטגיה : לאתר ולהגדיר נכון את התוצאות, שהשגתן תוביל את היחידה
והארגון לרמת ההצלחה הגבוהה ביותר האפשרית וגיבושן לידי אסטרטגיה.
2. יצירת קשר מירבי בין הפעילות לבין האסטרטגיה ( אינטליגנציה רציונאלית ):
לשווק את התוצאות לכל הגורמים הפנים והחוץ-ארגוניים הרלוונטיים.
3. בקרה מירבית ומיטבית : לקיים ולהפעיל מערך בקרה וכלי מדידה והערכה שיבטיחו קשר מיטבי בין הפעילות השוטפת לתוצאות/איתור טעויות ותקלות שנעשו בשלב התכנון.4. רמת יעילות : רמת נצילות המשאבים, עלויות ועמידה בתקציב ( אם המשאבים שהיו עומדים לרשות הארגון לא היו מוגבלים, אז לא היה צורך במנהלים)

ההשתלמות מתקיימת אחת לשבוע בימי שני אחה"צ במרכז פסג"ה קרית מוצקין ומוכרת לגמול עם ציון (112 שעות) בהנחיית רונית אברהם, מאמנת חינוכית מוסמכת.
בהשתלמות משתתפים כ- 30 משתלמים, מהם מפקחים בכירים ממחוז חיפה, מנהלים, מדריכים ומורים מובילים.

הגננת כמנהלת ומנהיגה חינוכית

2008-01-21T02:26:00.000-08:00

מרכז פסג"ה קרית מוצקין קיים יום עיון לגננות בנושא- הגננת כמנהלת ומנהיגה חינוכית.
ליום העיון הגיעו מאות גננות מהאזור בכדי לפתוח יחד את שנה"ל תשס"ח את היום פתח מר אהרן זבידה מנהל מחוז ובדבריו שיקף את עבודתה הייחודית של הגננת ותפקידה המהותי בחיי ילדי הגן והוריהם ,המפקחת הגב' מרים גל הדגישה את חשיבות תפקידה של הגננת בגיל הקדם יסודי כמנהיגה חינוכית.
מרכז פסג"ה קרית בשיתוף הפיקוח הקדם יסודי פתח את שנה"ל תשס"ח במפגש חגיגי ייחודי לכל גננות הסביבה: קרית מוצקין, קרית ביאליק,קרית ים,קרית אתא,מ.א.זבולון,טבעון.
מרכז פסגה מלווה את מרבית הגננות באזור במשך כל ימות השנה ,משמש בית לאנשי החינוך באזור בכלל וחדר מורים מרכזי לקהילת הגננות.מטרתו לסייע, ללוות,לקדם ולהעצים את הגננות באזור. מעל 200 גננות באזור לומדות ונוטלות חלק במגוון פעילויות למידה ,הדרכה , העשרה, פיתוח מקצועי והשתלמויות הנושאי הליבה.
תהליכי העצמת הגננות נובעים מתוך האמונה שהשקעה בגיל הרך תניב בעתיד פרי יותר משובח ואיכויות עבודה .
אנו רואים בגננת - מנהלת ...מנהלת אמיתית ומנהיגה חינוכית הנושאת באחריות חינוכית כוללת כלפי הילדים , ההורים צוות הגן,בית הספר,משרד החינןך הרשות המקומית.
ביום העיון הצגנו את רעיון: הגננת כמנהלת ומנהיגה חינוכית ,עבודת צוות וניהול רגשות דרך הרצאתו של מר אייל זמיר,שבה הדגים את תכלית המנהיגות ההומנית . לדעתו באמצעות אמירה ייחודית בגני הילדים. אנו עוסקים בשילוב בין מנהיגות להומניזם, בין סמכות לרגישות ותמיכה, בין גבולות לבין החופש בתוך הגבולות. לכיוון זה חשיבות גדולה מאוד הן בעבודתם של הגננות והן בכיוון החינוכי בגן הילדים.

רצף חינוכי קרית ים - ים של חינוך בפסג"ה

2008-01-21T00:26:00.000-08:00

בעקבות פרסום תוצאות הזכאות לבחינות הבגרות, החליטה מערכת החינוך בקרית - ים בשיתוף מרכז פסג"ה קרית מוצקין לבנות מסלול הצלחה לתלמידים, החל מכניסתם למערכת החינוך ועד לסיומה. התוכנית שמה לה למטרה להביא את בוגרי מערכת החינוך בקרית ים לתעודת בגרות איכותית אשר תהווה בסיס ללימודים אקדמיים ותאפשר את השתלבותם האפקטיבית בחברה כאזרחים פעילים ומעורבים בקהילה. לשם כך נבתה תוכנית רצף המחולקת לרצף פדגוגי: במקצועות השפה, מתמטיקה ואנגלית ולרצף חינוכי בתחומים: חברתי-ערכי וקהילתי
תפיסת התוכנית רואה את החינוך כרצף מתמשך המתבסס על המטרות :
*רצף חינוכי לאורך שלבי הגיל השונים תוך התייחסות להיבטים ערכיים, היבטים תוכניים והיבטים ארגוניים, עם מינימום מעברים של התלמיד בין השלבים השונים.
*רצף של תכנים, מיומנויות ערכים וסטנדרטים נדרשים, הבאים לידי ביטוי במבנה תוכנית הלימודים, תוך התייחסות לאשכולות של תחומי דעת והגדרה של תוכנית ליבה מחייבת ותוכנית נוספת לבחירה.
*רצף בין תהליכי הערכה פנימיים בית ספריים, לבין תהליכי הערכה חיצוניים לצורך שיפור מתמיד.
*רצף בין בתי הספר והבית תוך עידוד שותפות של הורים בתהליכי החינוך ותוך כיבוד הסמכות המקצועית של בית הספר ומוריו
* רצף בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי על מנת להיענות לצרכים המגוונים של התלמידים השונים ורצף בין ביה"ס והקהילה כדי ליצור מעורבות משמעותית ופעילה.
*רצף לימודי וחברתי בין בית הספר לבין העולם שמחוץ לו, לצורך למידה ממגוון מקורות באמצעים מגוונים.

לשם כך התגייסו כל אנשי החינוך בקרית ים: ראש העיר, מר שמואל סיסו, מפקחת בתי הספר הגב' נירה רוזנהיימר, מנהלים , מדריכים מחוזיים, רכזים מורים וגננות .יחד גובשה תוכנית פעולה ומנהלי בתי ספר מונו כראש ועדות. כלל הצוותים החינוכיים חולקו לוועדות השונות בהלימה לתחומי העבודה שלהם.
במפגשים משותפים לאורך השנתיים האחרונות נוצרו מוסכמות של עבודה,גובשו תחומי אחריות, חשיפה לעבודה המורים ביסודי אצל המורים מעל יסודי ולהפך. גם הגננות התחברו לרצף והידע אותו הזרימו לבתי ספר יצר רשת של תמיכה לתלמידים החדשים אשר הגיעו לכתה א'. שיתופי הפעולה הניבו קשרי עבודה מעולים, התחייסות משמעותית לקשיי התלמידים והבניית תוכניות לימודים רלוונטיות ומשמעותיות אשר קדמו את הלומדים.

מרכז פסג"ה קרית מוצקין מהווה מקום מפגש קבוע לאורך כל השנה למורי קרית ים. חווית הלמידה המשותפת מותירה את רשמה על כל מערכת החינוך במחוז הצפון.

לאתר הרצף החינוכי קרית ים לחצו כאן